דף הבית / קבלה לעם / התפתחות רוחנית / שכבת המידע של המציאות

שכבת המידע של המציאות

2012-02-24_1715_w.jpg

האדם מטבעו לא רוצה לחיות סתם את חייו, אלא להבין אותם: מה מניע אותם, מה התוכנית, ולאיזו מטרה החיים מובילים אותו? ולכן הוא לומד וחוקר את החיים, כלומר, חוקר את הטבע.

אני נמצא בעולם ומושפע על ידי כל מיני גורמים. אך לא ידוע לי מהיכן הם מנהלים אותי. ילד קטן מונע על ידי דחפים פנימיים, ואנחנו רואים באופן ברור איך הטבע המולד בו מפעיל אותו. אבל אצל אנשים מבוגרים זה מתגלה במידה פחותה.

הענין כאן הוא בזה, שניתן לחקור משהו רק כשנמצאים לפחות במדרגה אחת למעלה. אז אני כאילו "סופג" לתוכי את האובייקט הנחקר, אני עורך אנליזה וסינתזה, מסיק מסקנות. זה אפשרי, מפני שהתפיסה השכלית והרגשית שלי היא מעל לאובייקט שנחקר.

אבל מה אם אני נמצא בתוך הטבע שעובד עליי, בהיותו מקור של המחשבות והרצונות שלי? במקרה כזה אני לא יודע מה יקרה איתי בעוד רגע, איך יסתדרו החיים שלי, מה יהיה עם העולם שבו אני תלוי בכולם. כאן ישנם נתונים שאותם איני יכול להכניס לתוך השכל שלי, לתוך ההרגשה שלי.

איך אפשר לפקח על כל זה? כי אני מבולבל לגמרי, איני מפיק מהחיים את כל אותו הטוב שהייתי יכול להפיק. אנחנו רואים זאת על האנושות שאינה יודעת, למה, בשביל מה, ואיך היא חיה ומתקיימת. אפילו אנשים בולטים וחכמים, בסופו של דבר הולכים לפי הנתיב שלהם.

לכן, לחקור באמת את החיים שלנו נוכל רק בתנאי שנימצֵא מעליהם. אבל איך אפשר ליישם זאת? כאן דרוש לנו האמצעי לעלייה מעל המהות שלנו. אז, בכך שאני נשאר כמו שאני עצמי, אני באותו הזמן מסתכל על עצמי מלמעלה, מהצד של הטבע הכולל, מאותו התחום שמתחדשים בו כל הרצונות והמחשבות.

ישנם בעולם אנשים שבאמת מרגישים מה יהיה מחר ואפילו בעוד מספר שנים. גם המדענים מכירים היום בקיום של איזו שכבת מידע במציאות שלנו. שם קיים הגורל של כל אחד מאיתנו ושל כל העולם בכללות, כל התוכנית שלפיה אנחנו מתפתחים. אבל אנחנו בעצמנו איננו יכולים ליצור איתה קשר, ולכן אפילו העתיד הקרוב אינו ידוע לנו. והעיקר, אנחנו לא יודעים איך לנהוג נכון היום, כדי לספק את העתיד הזה.

בדורות הקודמים אנחנו לא ממש נמשכנו להכרת "השכבה התוכניתית". החיים לא היו כל כך מורכבים ומסובכים, ובהחלט הם הספיקו לנו כפי שהם. לכן נאמר: "מוסיף דעת מוסיף מכאוב". אבל היום, בכך שאנחנו עוצמים את העיניים על המתרחש, אנחנו לא מפחיתים את הייסורים שלנו, אלא להיפך, מגבירים אותם. יש לי בעיה: אני לא יודע מה יקרה מחר, מחרתיים, איך להתנהג כדי שהכול יתנהל בצורה תקינה, ובינתיים זה פשוט הכרחי לדעת את כל זה בימינו.

מהלך ההתפתחות הביא אותנו לשלב כזה שבו אנחנו צריכים לגלות את תוכנית החיים. ללא זה מאיימות עלינו סכנות והמון ייסורים. ובכלל, אנחנו התבגרנו והתפתחנו מספיק, עד לכזאת מידה שהשאלה הזאת מכרסמת בתוכנו ודורשת התערבות בתוכנית. בסופו של דבר אנחנו פשוט חייבים לגלות את כל הטבע, בכך שנעלה אל שכבת המידע שמובנית בתוכו. רק אז אנחנו נקבל החלטות ונתגבר על הבעיות בהתאם לידע שנרכוש, ובכך נספק לעצמנו את ההמשך הטוב של הדרך.

מתוך שיעור מס' 3 בכנס בקולומביה בנושא "קבוצה והתפתחות רוחנית", 29.04.2012

ידיעות קודמות בנושא:
הטריטוריה האנושית
המתאם ביני לבין העולם החדש
התוכנית העליונה ממתינה להשתתפותך

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/e98Jy

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest