דף הבית / קבלה ומדע / חושבים מדע / שיתוף פעולה מעל תחרות

שיתוף פעולה מעל תחרות

דעה: ל. מרגוליס (Lynn Margulis), מיקרוביולוגית אמריקאית, בספרה "סימביוזה באבולוציה של התאים" הציגה את התיאוריה על כך שהחיים התפתחו כתוצאה משיתוף פעולה ולא מתחרות.

היא טענה כי אבותיהם של הצמחים ובעלי חיים של היום היו פרוקריוטים (PROKARYOTA) – בקטריות עם קבוצות תאים פרימיטיביים וחסרי צורה, אשר יצרו קשרים סימביוטיים לטובת שני האורגניזמים, ובסופו של דבר, הובילו להופעתן של צורות חדשות של חיים. התיאוריה של ל. מרגוליס נקראת אנדוסימביוזה (ENDOSYMBIOSIS) ומבוססת על כך שבקטריות באופן שגרתי מקבלות ומעבירות פיסות של חומר גנטי מאחת לשנייה.

מרגוליס טענה שבקטריות פשוטות, בסופו של דבר, הפכו לתאים איקריוטיים (EUKARYOTA) מורכבים יותר, או תאים עם גרעין. סוג התאים האלה מהווה את המבנה הבסיסי של הצמחים ובעלי החיים. הרעיון שלה, שאז נראה רדיקלי והיום הוא מקובל, מדבר על כך שהחיים התפתחו בזכות שיתוף הפעולה (שזו בעצם מהותה של הסימביוזה), ולא בזכות התחרות (שבה רק החזקים שורדים ומתרבים). הפרוקריוטים הפשוטים שרדו על ידי כך שהתחברו ביניהם ויצרו קבוצות או מערכות סימביוטיות שהגדילו את סיכוייהן לשרוד. לפי דבריה של מרגוליס, סימביוזה, או מנגנון שבזכותו אורגניזמים שונים מסתגלים לחיים משותפים לטובת כל אחד מהם, היה מנגנון השינוי העיקרי על פני כדור הארץ.

רוב המדענים מסכימים עם התזה שבקטריות שמשתמשות בחמצן בחילוף חומרים, התחברו עם בקטריות התסיסה, כדי ליצור תאים מסוג חדש שעם הזמן הפכו לאיקריוטים מורכבים.

נקודת המבט של מרגוליס על הסימביוזה התבררה כיעילה עבור השערת גאיה ("תיאוריית גאיה" היא השערה המניחה כי כדור הארץ הוא סופר אורגניזם המסוגל לשמור על הסביבה במצב המיטבי שלה, ומסוגל לערוך בה תיקונים כדי להביאה למצב זה), כיוון שהיא מסבירה את היווצרותם והתפתחותם של החיים על פני כדור הארץ וטוענת שסימביוזה היא המנגנון השימושי לשינוי בתהליך האבולוציה המתמשכת.

התייחסותי: בזמן המעבר מרמת החומר, שמתפתח בצורה אינסטינקטיבית ונשלט מרמות הדומם, הצומח, החי, לרמת ה"אדם", מההתפתחות הליניארית של האגו לעולם האינטגרלי, אז יותר ויותר מתגלה לנו החיבור המלא בין כל חלקי העולם, התלות ההדדית ביניהם.

כניסתנו לשכבת המידע של העולם תגלה את גדולתה ושליטתה ברמות הטבע הנמוכות יותר. "האדם" הוא לא גוף חי, אלא מידע, שבאופן עקרוני יכול להתקיים בכל אמצעי ואף בלעדיו – במרחב אחר ובמימד אחר. כפי שטען נורברט וינר, המייסד של הקיברנטיקה, שאת האדם ניתן לשדר למרחק, כלומר, הכוונה היא שהאדם הוא מידע, ולא גוף חלבוני.

ידיעות קודמות בנושא:
אבולוציה על בסיס שיתוף פעולה ולא תחרותיות
שיתוף פעולה זאת תכונה שמאפיינת את הטבע
חוקי טבע לא ידועים אחראיים על "הארגון העצמי" של הביוספרה

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/iLZP7

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest