קבלה, מדע ומשמעות החיים – הרב מיכאל לייטמן בלוג אישי
תקציר שערכתי למאמרו של בעל הסולם "שישים ריבוא נשמות"
נבראה רק נשמה אחת – נשמת אדה"ר. ואח"כ היא התחלקה לשישים ריבוא נשמות. וכל נשמה התחלקה לכמה ניצוצים. ואיך אפשר שהרוחני יתחלק?
ובאמת יש רק נשמה אחת, המצויה בכל בני ישראל, אצל כל אחד בשלמות, כמו אצל אדה"ר. כי הרוחני לא מתחלק, אלא מתחלק בכוח גופו של כל אחד. בתחילה גוף (הרצון) חוצץ ומונע את אור הנשמה ממנו, ובכוח התיקונים נזדכך הגוף, ולפי המידה שנזדכך מאירה הנשמה כללית עליו.
לכן, נעשה בערך הגוף הגשמי (רצון לקבל) ב' בחינות: א. שמרגיש את נשמתו לפרט מיוחד, ואינו מבין שזהו כלל ישראל. וזה באמת פגם. ב. שלא מאיר עליו אור נשמת ישראל בכללות כוח הארתה, אלא בחלק הימנה, לפי המידה והשיעור שזיכך את עצמו, בבחינת השבתו אל הכלל.
והסימן, אם נתקן הגוף בשלמות, בשעה שמרגיש שנשמתו נמצאת בכל כלל ישראל, בכל אחד, ולכן אינו מרגיש ג"כ את עצמו כמו פרט. כי זה תלוי בזה. ואז הוא תמים בלי מום, ושופע עליו באמת הנשמה בכל כוחה, כמו שהופיעה באדה"ר.
ג' זמנים לאדם
א. ניצוץ מנשמה, הפעולה בדרך התנוצצות [התיר ואסר]. ב. נשמה פרטית, חלק אחד משישים ריבוא, ונשלם בקביעות, אבל פגמו עמו, שלא יכול לקבל כללות הנשמה, ומרגיש את עצמו לפרטי, שזה עדיין מסבב לו הרבה ייסורים של אהבה. ג. אח"כ מתקרב לשלמות, הנשמה כללית, כי כבר נזדכך הגוף וכולו קדש לה', ואינו עושה שיעורים ומסכים, ונכלל כולו בכלל ישראל.
למדנו, ואפילו איש אחד, אם יתקרב לפני אדונו בתשובה שלמה, מיד יבוא מלך המשיח. פירוש, כמ"ש, שקול משה כנגד ששים ריבוא. לפי זה ב' פעמים שישים ריבוא נשמות, נשמת משה ונשמות ישראל?
אלא יש רק נשמה אחת, שנודע לפי שערים של כל נפש שמטהרת. לכן בהיתקן כל הנפשות, ימשיכו אליהם כל בחינת הנשמה העליונה של אצילות לכל נפש ונפש, כי הרוחני אינו מתחלק. ואז, והיה ה' למלך על כל הארץ. ועד שחסר נפש אחת משלמות הטהרה, תחסר המשכת קדושה זו בכל נפש ונפש מישראל.
וגם בהיטהר נפש אחת מישראל עצמה מכל זוהמתה, אז תמשיך אליה כל בחינת הנשמה דאצילות, וְאָגָבָה יתוקנו כל נפשות דורה. וזה תלוי בזה, כמ"ש, ראוי היה שתשרה שכינה עליו, אלא שאין דורו ראוי לכך.
שאותה הנשמה שזכתה להיטהר, מתאמצת לעלות חן הדור ולבקש עליהם, עד שמעלה כל הדור שלה למעלתה. וז"ש, שקול משה כנגד שישים ריבוא. כי כיון שהיה רועה נאמן שלהם, ע"כ היה לו אותה הקדושה שראויה לכל הדור.
בכל פרט נמצא כל הכלל, מפני שבאחרית יתאחדו כל הנפשות לאחת, בתשובתם לשורשם הרוחניים. לכן כל הנסים, הנפלאות ומסעות, שעברו על כל העולם בששת אלפי השנים, צריכים לעבור על כל נפש פרטית. והנפש הטובה שואבת אליה מכל בחינות הקדושה שלפניה ולאחריה. והנפש הרעה, להפך.
זמנים שמתחלפים עליו, הם דורות, אלא שכל דור מתנהג כפי השופט שלו, השכל השופטו, לפי שמקבלת מהקדושה בזמן ההוא.
לכן כל נפש מוכן לשאוב בתוכו נשמת משה, אהרון, שמואל, דוד ושלמה, דהיינו בבחינת זמנים העוברים עליו, ביציאת מצרים וקבלת התורה, נשמת משה מתגלית עליו. ובשבע שכבשו, נשמת יהושע. ובבנין המקדש, נשמת שלמה המלך.
ואין הכוונה על פרטי נשמות הנ"ל, אלא לפי הכלל שאמרנו שהרוחני אינו מתחלק, ומיד שזוכה לבחינת נשמה, זוכה לנשמת כלל ישראל, אלא לפי מקום וערך הטהרה שלו, ולכן בזמנים שזוכה לנפלאות הנ"ל, אז הוא מקבל לתוכו שפעת הנשמה באותה הגילוי, לכן שם בעל הגילוי עליו ממש.
כל ישראל בני מלכים הם. ומלך שמת כל ישראל ראויים למלכות. שכל הדורות שקדמו, שהם רק הכנה למלכות, היו צריכים כלים מיוחדים להמשכת השופטים שלהם, כמו נשמת משה, שמואל ועוד. אבל התכלית האחרון תלוי בכל כלל ישראל, כי בחסר חלק קטן מניצוץ קטן, לא יוכל להתגלות הקץ. וע"כ כל ישראל ראויים למלכות, כי כולם שווים בבחינה זו האמיתית. ולכן אין שום כלי מיוחד להמשכת השלמות הזה, אלא כל מי שמזכך ומטהר את נפשו להיות ראוי להמשיך גילוי המלכות לעולם, יהיה נקרא דוד המלך ממש. וז"ש, דוד מלך ישראל חי וקיים. כי לא מת כלל, וכלי שלו נמצא בכל נפש מישראל. משא"כ נשמת משה רק בתלמידי חכמים שבדור, וכן נביאים וכוהנים.
וז"ש, מלך שמת כל ישראל ראויים למלכות. וז"ש, בְּעִקְבוֹת מְשִׁיחָא חוּצְפָּא יִסְגֵּא [בסמוך למשיח החוצפה תתרבה]. שאם הוא בעל נפש נמוכה, ירהיב בנפשו כוח להמשיך מלכותו לעולם, כאילו היה מזקנים שבדור.
כי גם הַנִּקְלֶה, (בעל נפש נמוכה בשורשו), אם יכוון רצונות להיות רצויים, יזכה להמשיך בנפשו נשמה הכללית עם כל שגילו לפניו, כי כולם כהכנה לשלמותו. לכן מוכרח כל נפש פרטי לטעום הכול, וקונה עולמו בשעה אחת, מפני סגולת הדור ההוא, להמשיך כתר מלכותו שכולל הכול.
וז"ש, ואפילו איש אחד, אם יזכה לשוב בתשובה שלמה, מיד יבוא מלך המשיח. שאם אדם אחד יזכה להמשיך אותו הנשמה, יוכל לזכות כל בני דורו, כי כל המחויב בדבר מוציא את הרבים ידי חובתן, ויוכל להרבות בתפילה ולעמוד בפרץ לפניו, עד שיזכה בעד כל דורו.
משא"כ בגאולות קודמות, שהיו הכנה, שלא היו שייכים לכל פרט. כמו נתינת התורה הייתה שייכת רק לדור המדבר ומשה רבם. וכל דור אחר, אפילו היו זכים יתר, לא היו ממשיכים.
אבל בחינת משיח מוכן לכל דור ולכן מוכן לכל פרט.
כי משיח הוא תיקון הכלים, שכל הכלים שווים, כי כל החילוק רק בחב"ד שלהם, למדות שלהם. ולכן, מהשר עד הפועל, כולם משרתים שווים בלהחזיר העטרה ליושנה, שבזה לא נמצא כל הבדל בין אחד לחברו.
שלום הרב לייטמן. כל הכבוד והחיזוקים על פועלכם במרכז קבלה לעם. שאלתי היא: הבורא מכונה "טוב ומייטיב", ואנו נדרשים לקבל באהבה כל התהליכים המתרחשים בעולמנו. כיצד אפשר לקבל באהבה מצבים נוראיים כמו מחלת סרטן אצל ילד, וכיצד עלינו להתייחס לבורא בהקשר לאסונות מסוג זה? בתודה, כרמל ישראלי