שירים עם ניצוצות רוחניים

זוהר: פרשת שמות, סעיף מ': אנו פותחים עינינו, רואים, גלגלי מרכבה הקדושה נוסעים במסעיהם. וקול שירה מתוק לאוזניים, לבינה, היפה ללב, מלכות, העולה ויורד והולך ואינו נוסע… והחכמה מושגת רק בדרך נסיעה מקו לקו, בג' הנקודות חולם שורוק חיריק. ואז נשמע קול שירה, הארת חכמה לאוזניים, שהן בינה, בעיקר ע"י קו אמצעי, ת"ת, הנקרא קול. וממנו מושפעת אל הלב, המלכות.

שאלה: שירה היא פעולה רוחנית גבוהה, המזמינה את הארת החכמה ב"אוזניים", כלומר באור החסדים, בינה. כיצד זה קשור למוזיקה שלנו?

תשובתי: מוצאים חן בעיני מאוד השירים שכותבים תלמידיי, מוטי מור וארקדי דוכין. השירים נולדים מהתרשמות האדם שנמצא בדרך הרוחנית ומשתוקק לרוחניות, ואין זה חשוב שהוא עדיין לא השיג מדרגות רוחניות.

בעל הסולם כותב, שאפילו אדם פשוט יכול מתוך השראה פנימית לתת שמות נכונים ולקשור ענפים גשמיים עם שורשם הרוחני.

פעם אדם אחד ראה את הר הזיתים, חשב לעצמו שההר מתאים לגידול עצי זית, ולכן קרא לו הר הזיתים. ואנחנו מקבלים את השם הזה כקדוש. בעל הסולם מסביר, שכך הרוחניות מתלבשת בגשמיות ומתגלה הקשר בין השורש והענף. השורש הרוחני פועל על הענף שלו, וכך הוא "מדבר" מתוך השורש, מבלי שידע בעצמו למה זה יוצא כך.

לכן, אלו הלומדים את חכמת הקבלה למרות שעדיין אינם נמצאים בגובה ההרגשה וההשגה הרוחנית השלמה, ואינם משיגים את הטבע האמיתי של הצלילים ואת עומק המשמעות של המילים, בכל זאת יוצרים יצירה נכונה. יש בהם עומק, הרבה מעבר למה שהם בעצמם מתארים. כל מה שהאדם יוצר מתוך הקשר שלו עם המקור, נושא בתוכו ניצוץ רוחני.

מתוך שיעור על ספר הזוהר, 12.04.2010

ראה מאמרים קודמים בנושא:
המופע של ארקדי דוכין בכנס "זוהר לעם", 2010
שירו של מוטי מור – האהבה היא האור של חיינו
מוזיקה של השגה עליונה