דף הבית / חכמת הקבלה / מקורות ותקצירים / שיעור זוהר, פרשת השבוע, 09.03.12

שיעור זוהר, פרשת השבוע, 09.03.12

parashat-hashavua-70.jpg

פרשת השבוע: פרשת "'כי תישא", זוהר לעם, קטעים נבחרים

להורדה: video.gif וידאו | audio.gifאודיו | MP4

להלן קטעי המקור שעליהם התבסס השיעור:

פרשת השבוע – פרשה "'כי תישא"

תקציר הפרשה:

בתחילת הפרשה הבורא ממשיך לתת למשה הנחיות להקמת המשכן.
הבורא מצווה את משה לאסוף תרומה בסך מחצית השקל מכל אחד מבני ישראל לצורך הקמת המשכן. בנוסף, להכין את כיור הנחושת, בשמים, שמן המשחה, השולחן, המנורה וכליה, מזבח הקטורת, מזבח העולה וכליו – ולקדש אותם.
למשוח ולקדש את אהרון ובניו.
למנות את בצלאל בן אורי בן חור לבעל המלאכה הראשי בבניית המשכן, ואהליאב בן אחיסמך יהיה לו לעזר.
ולבסוף, ציווי לבני ישראל על שמירת השבת.
כשהבורא סיים לדבר אל משה, הוא נתן לו את שני לוחות העדות.
בינתיים, בני ישראל ראו שמשה מאחר בירידתו מההר, נקהלו אל אהרון בבקשה: שיעשה להם "אלהים אשר ילכו לפנינו". אהרן אומר להם לפרק את כל נזמי הזהב באזני הנשים הבנים והבנות, אסף את הזהב, הכין עגל. בנה מזבח לפני העגל והכריז שלמחרת יהיה חג. למחרת העלו עולות, שתלו ואכלו.
הבורא מורה למשה לרדת מההר, כי העם סר מהדרך ועשה עגל מסכה והשתחוו לו.
משה מתחנן לבורא שלא ישמיד מיד את העם, והבורא מסכים.
כשמשה ירד מההר, הוא פגש ביהושע שאמר לו שהעם משמיע קול מלחמה במחנה.
משה קרב למחנה וראה את העגל והמחולות, מיד שבר את לוחות הברית, הרס את העגל.
שאל את אהרון "מה עשה לך העם הזה כי הבאת עליו חטאה גדולה"?
אהרון ענה למשה שלא יכעס כי הוא ידע שהעם הזה תמיד הולך בדרך הרע, ואמרו לי לעשות להם "אלהים אשר ילכו לפנינו".
משה קרא "מי לה' אליי", ונאספו כל בני לוי. משה פקד את בני לוי להרוג "איש את אחיו, איש את רעהו ואיש את קרובו". נהרגו 3000 איש.
למחרת, משה אמר לעם שהם חטאו חטאה גדולה, והוא יעלה לבורא ואולי יצליח לכפר על החטאים. משה עלה לבורא ומבקש לא להשמיד את העם.
הבורא עונה "מי אשר חטא לי אמחנו מספרי", ושולח את משה לומר לעם את תשובתו, בליווי מלאך שילך לפניו.
הבורא מכה את העם במגפה.
הבורא אומר למשה למסור לעם שהבורא ציווה את משה לקחת את העם ממצרים לארץ ישראל, אבל כיוון העם קשה עורף, הוא לא יעלה לארץ. בני ישראל שמעו את הדבר ברע הזה, והתאבלו.
משה הוציא את אוהלו אל מחוץ למחנה של בני ישראל.
בני ישראל הסתכלו על משה וראו שירד עמוד ענן אל פתח האוהל ודיבר עם משה.
"כל העם קם והשתחווה איש פתח אוהלו".
הבורא דיבר עם משה פנים אל פנים.
משה שב אל המחנה ללמד את מה שלמד מהבורא, ויהושע לא זז מהאוהל.
משה מבקש מהבורא שיראה לו את המשך הדרך לו ולבני ישראל.
הבורא אומר לו שיראה לו את כל טובו, "אך לא תוכל לראות את פני, כי לא יראני האדם וחי",
אלא, "וראית את אחורי, ופני לא ייראו".
הבורא מורה למשה להכין שני לוחות חדשים ולעלות אל ההר.
הבורא יורד בענן, ומלמד אותו את שלוש עשרה מידות הרחמים.
משה מבקש שוב רחמים על עם ישראל: "וסלחת לעווננו ולחטאתנו ונְחַלתנו".
הבורא מסכים, כורת ברית נגד כל העם, קובע שהעם ייכנס לארץ ישראל, וחוזר על הציוויים של שלושת הרגלים ועל איסור עבודה זרה.
משה נמצא עם הבורא 40 יום ו-40 לילה. כתב על הלוחות את דברי הברית. כשירד מההר עור פניו קרנו, ופחדו לגשת אליו. משה קרא לכולם וציווה אותם את אשר ציווי הבורא. כשדיבר איתם שם על פניו מסווה. "והנה קָרַן עור פניו". כשהוא מדבר עם בני ישראל, הוא שם על פניו מסווה.

***

קטעים נבחרים מתוך הספר "זוהר לעם":

1. "מחצית השקל, חצי הַהִין, דהיינו חצי מדה, ו' ממוצע בין שני ההי"ן, כי הו' הוא קו האמצעי, שנקרא מתקלא, מאזניים, השוקלים ב' האורות ימין ושמאל, ב' ההי"ן, שלא יהיה השמאל גדול מימין. ועל כן ממעט השמאל, שלא יאיר ממעלה למטה, אלא ממטה למעלה בלבד".

פרשת "כי תישא", מאמר "מחצית השקל", אות ד'

2. "בצד הקדושה אלקים אמת, מלך על העולם, נתחזק בג' עולמות, בבריאה ביצירה בעשיה. והמשיכו הערב רב מכל ג' עולמות אלו, כנגד הבריאה, כתוב, ויקח מידם, שלקח דבר, מה שלא היה לו ממנו עד עתה כלום, דהיינו הזהב. וזה יורה על עולם הבריאה, כי בריאה פירושו דבר חדש, מה שלא היה בו מקודם לכן. כנגד יצירה, כתוב, ויצר אותו בחרט. וכנגד עשיה, כתוב, ויעשהו עגל מסכה. מי ראה בכל העולם מכשפים כאלו".

פרשת "כי תישא", מאמר "העגל", אות פ"ב

3. "אבל אור וזהר הזה המאיר מן השמש, ודאי אמת הוא. וכן הככבים שברום הרקיע, אמת הם. ואם בכסילות ובחסרון דעתם, הם אומרים וקוראים אותם אלהים, אין הקב"ה צריך משום זה לכלות מעשיו מן העולם. אבל גם לעתיד לבא, לא יכלו הככבים והאורות מן העולם. אלא אלו שעובדים להם, הם יכלו".

פרשת "פולחנא דשמשא", אות י'

4. "כשושנה בין החוחים כן רעיתי בין הבנות. רצה הקב"ה לעשות את ישראל כעין של מעלה, ושיהיו שושנה אחת בארץ כעין שושנה העליונה, המלכות. ושושנה המעלית ריח, ומובחרת מכל שאר שושנים שבעולם, אינה, אלא אותה שגדלה בין החוחים, וזו מריחה כראוי".

פרשת "גלותא אתמשך ", אות ל"א

***

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/qsJFU

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest