בלעדיך העליון לעולם לא יהיה גדול

בזמן התפשטות העולמות ממעלה למטה, כל "פרצוף" הוא קטן יותר מה"פרצוף" הקודם לו. הוא כמו עוד ניסיון שלו לנצל את עצמו במדרגה יותר נמוכה. נניח שבחלק התחתון של פרצוף גלגלתא אינני מסוגל לקבל סטייק בכוונה על מנת להשפיע, אבל דג אני כן יכול לקבל. והניסיון הזה להוסיף עוד משהו, נקרא "פרצוף ע"ב".

ובחלק התחתון של "פרצוף ע"ב" אינני יכול לקבל דג, אבל אני כן יכול לקבל סלט, וזה נקרא "פרצוף ס"ג". בכל פעם מתגלה לי ההזדמנות להוסיף במדרגה יותר נמוכה מאשר קודם.

בצורה כזאת מכינים לנו את הדרך חזרה מלמטה למעלה, שבה אנחנו נעלה מהעולם הזה לעולם אין-סוף, כשאנחנו מוסיפים בכל מדרגה.

אתה עולה כתוצאה מכך שעל ידי הגלגלתא ועיניים של התחתון אתה יכול להוסיף משהו לאח"פ של העליון. למרות שהיה לך נדמה שאינך יכול להוסיף לו, שכן האח"פ של העליון הוא גדול מאוד בהשוואה אליך, ואתה רק מבטל את עצמך בתוכו, כמו עובר כלפי אימו. אבל בכך אתה מוסיף לעליון מצב של גדלות. בלעדיך הוא לעולם לא יוכל להפוך להיות גדול.

אתה אמנם מתקיים שם כמו צומח ומבטל לגמרי את האישיות שלך, אבל בכך אתה מאפשר לו להפוך להיות גדול במדרגה העליונה שלו.

מתוך שיעור על "תלמוד עשר הספירות", 08.03.2012

ידיעות קודמת בנושא:
"אני" הקטן ו"אני" הגדול
כך אנחנו עולים…
רוצה להיות אדם? תוסיף משהו מעצמך