קבלה, מדע ומשמעות החיים – הרב מיכאל לייטמן בלוג אישי
…
הכנה לשיעור: שמעתי, מאמר רי"ד "נודע בשערים"
כל העבודה הרוחנית מתבצעת בקבוצה. איחוד הקבוצה יוצר כלי לגילוי הבורא.
לצפייה בשיעור
להורדת וידאו
להורדת אודיוחלק א': זוהר לעם, פרשת "ויקרא", אות פ"ה
תיקון הנשמה זהו תיקון הקשר שלה עם הנשמות האחרות.
לצפייה בשיעורחלק ב': כתבי בעל הסולם, "פתיחה לפירוש הסולם", אות ה'
בעולם שלנו ניתן לגלות את האור רק אם מציבים מכשול בדרכו. כך גם האור הרוחני מתגלה בעזרת המסך.
חלק ג': כתבי רב"ש, שלבי הסולם, מאמר "הכנה לקבלת התורה מהי"
בפנינו נפתחת היציאה מהקיום האומלל אל החיים הרוחניים המושלמים מכל הבחינות. חכמת הקבלה עוזרת לנו לעבור את הסף הזה.
שיעורים נוספים במדור: שיעור הקבלה היומי
למה עם הזמן תמיד יש יותר שאלות מאשר תשובות ?
למה זה מעייף כל כך להלחם ולרצות לשנות את עצמי ואת העולם (כאילו על מנת להשפיע )? האם זה לא עושה את ההפך: מדרדר את הסובבים וגם אותי בעקבות זאת? הכוונה – איפה עובר הגבול, ולא מבחינתי אלה בהבנת הזולת, בין הכוונה לכפייה? ### כי נראה לי שבסופו של דבר כל אחד – עליו לעבור,כדי ללמוד, לא פחות ולא יותר ממה שכתוב לו ( נחוץ לו)…?
פנייה לאחוריי המסך…אני רוצה לרשותכם להציע לכל הקבוצות הקיימות בארץ : שכל אחד, באזור שלה, תפנה למשרד הרווחה ותבקש לקחת פיקוח, מטעם התנדבותי, על קבוצות הצעירים והנוער הקשורות והמטופלות עליידיהם, אלא שכבר ראו וסבלו מספיק, אך במקום הגילוי, בעקבות תנאים סביבתיים הרסניים הסתבכו עוד יותר והולכים לאבוד מיום ליום, יותר ויותר, בדרך ללא מוצא! שיהיה זה להשפיע על מנת לקבל, לקבל על מנת להשפיע,, מה שבטוח, זה שזהו הדבר הקטן והגדול שאנחנו באמת יכולים לעזור !!!
—————-למה קיימת רתיעה ממונחים והגדרות, בניגוד למבנה חשיבה אנליטי ביותר? כמו כן בחיי היום יום, כך גם בשפת הלימוד? אין לי בעיה להיעזר בהם בהבנת הנקרא, אך קיימת בעיה רצינית להיעזר בהם למטרת ההסבר?כמו כן גם כותרת בעיניי היא האויבת הראשית של הבנת תוכן… # מה אני…? # מה אותי…?—————-
———— אולי זה עוד מחזור נוסף הנדרש מאיתנו. אבל לא אני ולא מישהו אינם מסוגלים, ומוכנים לשאת את הידע הנסתר… כנראה רק שוב באו לברר את עמדתנו במערכת על מנת לשאר משהו ששוב לא נגלה. מי שיתקדם מהר מדי – ייפול מהר יותר, ויהפוך לנזק גורף ומסוכן. אבל תודה לך רב לייטמן על בית חם להרבה לבבות בודדות ונשמות קרועות, כמו ספרו של האומן… מראשו ונשמתו של בולגקוב… "השטן במוסקבה"…————-