שינוי טבע האדם בזמננו

1. מה יהיה ההמשך של האבולוציה של המין האנושי? עד כמה המשבר הגלובלי והדרישות הגלובליות של הטבע ישנו את מהותנו? האם המעבר המאולץ מחברה אגואיסטית לחברה האינטגרלית, חברת הערבות ההדדית ישנה רק את החברה עצמה או גם את המהות ואת הקשר בין הדורות?

באיזה עולם נמצא את עצמנו אם נקשור את עצמנו במערכת אחת שדומה לגוף חי? כיצד תשתנה התפיסה שלנו, הרגשת קוצר החיים ומוגבלות העולם, היקום? לשם כך עלינו להביט על האבולוציה הכללית ועל ההיבט הפסיכולוגי שלה.

2. האורגניזמים הפשוטים ביותר (אמבות) לפי האנלוגיה ביניהם לבין היצורים הפשוטים ביותר על כדור הארץ, מגיבים על השפעות חיצוניות, אך אינם מסוגלים לזכור רגשות, כלומר אינם רוכשים ניסיון ואינם מוסרים אותו בירושה.

התנהגותם של חסרי החוליות נקבעת על ידי קשרים מולדים – לאינסטינקטים יש תפקיד עצום כאן.

אצל בעלי החוליות הנמוכים (הדגים) – ההתנהגות נקבעת באמצעות מיומנויות שהם פיתחו בקיומם ועוברות בתורשה.

האינסטינקטים הם קונסרבטיביים, הם קובעים בחומרה את התנהגות בעל החיים ואינם מאפשרים לשנות אותה אפילו אם היא מפסיקה להיות כדאית.

3. ביציאה מהמים ליבשה, לתנאים קשים יותר ומורכבים יותר, האבולוציה הפסיכולוגית הלכה בשתי דרכים:

א. המיומנויות והאינסטינקטים התורשתיים הופכים להיות מורכבים יותר – באופן כזה התפתחו החרקים, פרוקי הרגליים.

ב. רכישת היכולת ליצור את המיומנויות החשובות ביותר במהלך פעילות החיים כדי להסתגל במהירות לתנאים המשתנים – כך התפתחו בעלי החוליות, מאמפיבים עד יונקים. מדובר בהפחתה הדרגתית של תפקיד האינסטינקטים והגברת תפקיד האינטלקט והפעילות הנבונה (ניסיון אישי).

4. האבולוציה הפסיכולוגית מתרחשת בעת ההתפתחות ביבשה וטמונה במעבר ממיומנויות יציבות שעוברות בתורשה למיומנויות הנרכשות במהלך החיים ושאינן עוברות בתורשה.

מטרת האבולוציה הזאת היא האדם, שבפעילותו בחיים, תפקיד האינסטינקטים הוא מינימלי ביותר ומי שזוכה לחשיבות המכרעת הוא האינטלקט המסוגל לרכוש במהירות מיומנויות וידע רב, והמעניק לאדם החלש פיזית את היכולת להסתגל לתנאים שונים.

ובכן, התפתחות היכולת לחשוב, המעבר מה"לא חושבים" אל ה"חושבים" מהווה תוצאה מסביבה שהופכת להיות מורכבת יותר.

האדם נוצר כשהתפתחות סביבת המחיה הגיעה לגיוון מקסימאלי של תנאי הטבע (בתקופת ההתקררות החדה). התבדלות האדם מעולם החי מהווה את תגובת החיים לכך שתנאי המחיה החיצוניים הפכו להיות מורכבים וגרועים יותר. האדם ממשיך להשתכלל מבחינה אינטלקטואלית ופסיכולוגית, האבולוציה שלו טרם הסתיימה.

5. ההבדל הפסיכולוגי הייחודי של האדם משאר היונקים בכך שהוא כל הזמן מתפתח. חיות הבית של הדור חיות בין בני האדם, אך נשארות באותה דרגת התפתחות. ילד שחטפו אותו בעלי החיים וגדל בסביבתם, מאבד את כל המאפיינים האנושיים (דיבור והליכה ישרה), חי אותה כמות שנים כמו בעלי החיים שמגדלים אותו.

זה מצביע על כך שיחד עם הרגישות לסביבה, מוחלשת בנו היכולת להעביר את המאפיינים התורשתיים. כדי שהילד יגדל להיות אדם, האנשים והחברה חייבים כל הזמן לחנך אותו. מחוץ לחברה האדם שוב הופך לבעל חיים.

כבר היום אנחנו רואים כיצד הסביבה המשתנה מחייבת אותנו להשתנות לעבר שיתוף פעולה גדול יותר עם החברה הסובבת.

כתוצאה מכך, ניתן להניח שהמשך האבולוציה של הפסיכיקה של האדם תלך גם היא לפי קו הקיבוע של הסממנים האנושיים ומסירתם לאחר מכן לדורות הבאים, אך לא בתורשה, כמו האינסטינקטים אצל בעלי החיים, אלא דרך זיכרון "חיצוני" כלפי האדם – זיכרון החברה.

בצורה כזאת, הדורות הבאים, שמהווים גלגול של חייהם הקודמים, יקבלו דרך החברה את הידיעות המקובעות בזיכרון החברה שהם רכשו בחייהם הקודמים, בדומה לאינסטינקטים המועברים בעולם החי מדור לדור.

7. היכולת הזאת של המסירה ורכישת המידע תלויה לחלוטין בקשר של האדם עם החברה הסובבת אותו, שמסוגלת להפוך לחלק בלתי נפרד ממנו ולהוות "מחסן" אלמותי של מיומנויות וידיעות של הדור הקודם אל הדור הבא. והידיעות יירכשו לא על ידי מאמץ מחשבתי אלא לפי מידת הקשר עם הסביבה.

אך עד שניצור איחוד הדדי של האדם עם הסביבה, לא יוכל להתרחש קיבוע של תכונותיו הקודמות, מפני שהן תהיינה מזיקות מבחינה חברתית כשהוא ישתמש בהן בצורה לא נכונה.

היחס של האדם להשפעה, לאהבת הזולת, לעמל לתועלת החברה כאל הדבר הראשון שהכרחי בחיים, יחס של אחווה לכולם – כלומר, כל מה שהוא השיג בתיקונו האישי בגלגולו הקודם – צריך להיות מקובע ברמת האינסטינקט.

8. התהליך הזה של מסירת ידיעות "אינסטינקטיבית" לדור הבא (לגלגול הבא) יאפשר לכל אדם מהדור הבא ולכל הדור כולו להיות בצורה מוסרית ושכלית גבוהה יותר מהדור הקודם וזה יקבע את מהות האדם החדש בקשר ההרמוני שלו עם החברה והטבע. זה יקבע את עיצוב הסביבה החברתית שלו על ידו.

האבולוציה הפסיכולוגית של חברת העתיד תעניק לאדם אפשרות לנהל את טבעו. תפקיד המחנך, המורה, יכנס לשורת החשובים ביותר בחברת העתיד: הם יהפכו לכוח המייצר, הם יהיו אחראים על יצירת הדור החדש.

ידיעות קודמות בנושא:
כרטיס כניסה לאוצר החכמה וההשגה
להתרגל להשתנות
להיות מוכן לשינויים

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/6Xr5b

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest