שימו לב ותחזרו אחריי!

כשאני מתעלה מעל עצמי ומתחיל לדאוג לאחרים, אני לא מוחק את הרצון לקבל הקודם שלי, ולא זורק אותו ועובר בצורה עיוורת לרצון אחר, הרצון להשפיע, ומתחיל ליהנות ממנו כמו שאמא שמחה מכך שהאכילה את התינוק שלה.

אם האמא הייתה מתייחסת לתינוק שלה כמו לזר, ובכל זאת הייתה מגלה כלפיו את אותה האהבה, רק בצורה שכבר אינה טבעית – אז היא הייתה רוכשת טבע אחר: רצון להשפיע מעל הרצון לקבל. בפער בין שתי הדרגות האלה אנחנו מגלים את כל העומק של הכלי/הרצון שלנו, את כל ד' הבחינות שלו, שבהן אנחנו משיגים את הבריאה.

כך מתפתחת "ההשכלה הצורתית" שלנו, ואנחנו צריכים לכוון את עצמנו כדי לחכות לצורות ההשפעה החדשות, שתהיינה בלתי צפויות ומפתיעות ככל האפשר, ותגענה במהירות גדולה ככל האפשר. הנכונות לקבל את הצורות האלה מגיעה רק בתנאי שהאדם מתאמן על כך בקבוצה.

הקבוצה מנוהלת מלמעלה, ואם אנחנו מתמסרים לה, היא מכינה אותה בצורה נכונה לקבלת כל צורות ההשפעה מהמאור המחזיר למוטב.

התפקיד שלנו הוא לעשות את ההכנה הזאת ולאפשר לאור העליון לבצע את פעולתו. בכך אנחנו השותפים שלו. מצד אחד, הכול כאן תלוי בנו, כי ללא ההכנה, האור לא יפעל, היות והוא נמצא במנוחה מוחלטת. ההכנה שלנו מגלה בנו את היכולת להרגיש את השפעת האור.

אבל למעשה, אנחנו רק מגלים בצורה החדשה את הכלי/הרצון שלנו ואת האור שהיה נסתר קודם לכן. כלומר אנחנו מכינים את הצורות, והן מתממשות ומורגשות בנו לפי מידת ההשתוות שלנו לאור העליון.

באור העליון נמצאים "613" אורות שונים, וכל המדרגות, כל תוכנית הבריאה מתחילתה ועד סופה. והכלי מתפתח "מאין" ועובר את כל הדרך, ממעלה למטה וממטה למעלה. ובשלב מסוים של ההתפתחות, כשהנברא משיג את עצמו, הוא הופך להיות שותף של הבורא ביצירת הצורות בתוכו, שדומות לאור.

כל ההשכלה הרוחנית שלנו היא השכלה צורתית, לימוד של צורות בתוך צורות. הרצון מחפש את הצורות שלו שדומות לאור, ואם הוא מוצא אותן, הוא מגיע לדבקות באור.

מתוך שיעור על מאמר של הרב"ש, 13.11.2011

ידיעות קודמות בנושא:
ההכנה לתחילת החיים
מתנה ליום ההולדת הרוחני
תפתחו את הברז של האור העליון!