שייח נסראללה טועה

הערה: השייח חסן נסראללה פנה לתומכיו וחסידיו בנוגע ליום השנה העשירי לסיומה של מלחמת לבנון השנייה. הוא אמר: "טילי ההתנגדות מוכנים לפגוע בכל נקודה בשטחה של ישראל. הישראלים איבדו תקווה בהנהגה המדינית ובצבא שלהם. הם מביטים בבוז ובשאת נפש על המוסדות המדיניים שלהם. בחברה הישראלית ובקרב אויביה הקיום של מדינת ישראל מוטל בספק". בנאום המרכזי שלו הוא שׂם דגש על החולשה של הישראלים ולא על העוצמה  של בעלי בריתו.

תשובתי: הוא צודק. כאשר מביטים עלינו מהצד, ניתן לחשוב שהמדינה נמצאת לפני הפיכה, מהפכה, פיצוץ דתי או אנטי-דתי, שבכל יום שעובר הממשלה עומדת ליפול או לפרוש. באופן כללי משהו צריך להתרחש. עם זאת, המצב הזה הכי אופייני ויציב עבור החברה הישראלית, מפני שאיננו יכולים להסתדר ללא מלחמה בינינו, ללא חילוקי דעות, דיונים, מחלוקות וכדומה. אנחנו חייבים לחוות גלי מחאה, ספקות וויכוחים. זה כמו משחק שחמט: באופן קבוע אנו עורכים סימולציות של צירופים שונים והמוסדות החברתיים והמדיניים משתתפים בזה. מבחינתנו זהו מצב יציב ועדיף שהוא לא ייעלם, להיפך צריך כל הזמן לשמור עליו.

שאלה: אולי דרוש לנו איחוד ואולי מספיק עם הבירורים התמידיים האלה?

תשובתי: לא, אנחנו לא נשיג איחוד אך עלינו לשאוף אליו ואז נתחיל להתפתח בצורה נכונה. כלומר, כל הבלאגן וה"שוּק" שמתרחשים במחוזותינו נחוצים לנו, אך חשוב שינועו בכיוון הנכון.

שאלה: האם אנחנו נמצאים בכיוון הזה?

תשובתי: לא, מפני שאנחנו לא מבינים לשם מה נוצרנו כל כך לא רגועים וצעקנים, בשלב זה עלינו לעשות בירור עצמי. באמצעות חכמת הקבלה נעשה ניסיון להסביר ולספר על כך לעם. מיהו עם ישראל ולמה הוא כזה חסר מנוחה, בלתי מרוסן ווולגרי. נקווה שבזמן הקרוב מישהו בכל זאת ישמע משהו.

מתוך תוכנית הטלוויזיה "חדשות עם מיכאל לייטמן", 14.8.2016