קבלה, מדע ומשמעות החיים – הרב מיכאל לייטמן בלוג אישי
אנחנו מפתחים תוכניות מיוחדות לחינוך ולהשכלה, משום שאנחנו צריכים לספק אותן לכל האנשים שיוצאים משוק העבודה והופכים למובטלים. אנחנו צריכים לאסוף אותם, לאחֵד ולספק להם לימוד במקום עבודה, שלמעשה ייהפך לעבודה שלהם.
כלומר, האדם צריך לעבוד שעתיים ביום (אם הוא בכלל צריך לעבוד), ובכל שאר הזמן הוא ילמד. כולנו צריכים לשבת שוב על ספסל הלימודים, להפוך שוב לסטודנטים. דמי האבטלה שלנו יקראו לא דמי אבטלה אלא מלגה, ואנחנו צריכים לשאוף לכך שלכולם תהיה רמת חיים מספקת.
זה בעיקרון אותה החברה שאליה אנחנו צריכים להגיע בקרוב, אחרת אנחנו רואים כיצד כל מיני תנועות מחאה הופכות להפרעה גדולה בעולם. אנשים צעירים, במיוחד בארצות עם אחוזי אבטלה גבוהים, כמו למשל בספרד, שם האבטלה גדלה עד ל – 50%, הם כבר לא יכולים לחזור לעבודה, ואפילו לא יכולים ללכת ללמוד. אצלם העניין בחיים, בעולם, נעלם מהר מאוד והם הופכים להיות פאסיביים. ערים שלמות, כדוגמת דטרויט שבארה"ב, שבהן התעשייה פושטת את הרגל, הופכות פשוט לערי רפאים. פורחים שם הבריונות, הפשע, העוני, הסמים. ויש לא מעט ערים כאלה ברחבי העולם.
הבעיה היא שהאנושות כיום עדיין אינה מבינה, שהיא חייבת להתחיל לעסוק בחינוך והשכלה עצמית כדי להעלות את עצמה לאותה רמת האינטגרליות, הגלובאליות, שמעניק לנו הטבע. אנחנו צריכים להשיג מצב שבו אנחנו מאוזנים באופן הדדי עם הטבע, ואז אנחנו נרגיש שחרור אנרגיה עצום ואפשרויות רבות. כל אדם וכל האנושות באמת ישיגו מצב של סיפוק. זאת היום הבעיה של האנושות. על זה מדברת שיטת החינוך האינטגרלי שמותאמת לילדים ולמבוגרים.
חלק משיטת הלימוד האינטגרלי נקרא "השכלה אינטגרלית", שבה מסופר על המצב האינטגרלי של המשפחה: באיזה אופן צריכה להיות בנויה המשפחה, שיתוף הפעולה בין האנשים, חינוך הילדים.
אנחנו מגדלים ילדים אפילו מבלי לדעת כיצד לחנכם בצורה הנכונה. זוגות צעירים מולידים ילדים ואינם יודעים מה לעשות איתם. רק אחר כך, אחרי הרבה שנים, הם מתחילים להבין עד כמה הם טעו כשהיו הורים צעירים.
כלכלת המשפחה וכל התהליך של ההתפתחות ההיסטורית, האגו כבסיס של החברה שלנו, האגו שמיוצב בצורה הנכונה, שיתוף הפעולה ההדדי הנכון שבין בני האדם כבסיס לחברה חדשה של שיתוף פעולה אינטגרלי בינינו, כל זה נכנס לחלק של השיטה שנקראת "ההשכלה האינטגרלית".
חלק אחר של השיטה, נקרא "החינוך האינטגרלי", הוא עוסק בשינוי האדם עצמו, בכך שהופך אותו מאדם בודד, אגואיסט צר, לאדם שיכול להתייחס בצורה אינטגרלית לחברה, לעם, לסביבה.
העניין הוא שהאדם מיוצב תחת השפעת הסביבה, זאת הבחירה החופשית היחידה שלו, כאשר הוא יכול לבחור לאיזו קבוצה, לאיזו חברה להיכנס. ובהתאם לזה, כאשר הוא נכנס לחברה זו או אחרת, הוא מתחיל להשתנות, הסביבה היא שמשנה אותנו. הדבר היחידי שאנחנו יכולים לעשות למען עצמנו זה לשנות את עצמנו תחת השפעת סביבה מסוימת שנמצאת סביבנו.
כאשר אנחנו יוצרים מסביב לאדם קבוצת אנשים שרוצים להשתנות באופן אינטגרלי, אז הוא מקבל מהם השפעה מסוימת. יחד איתם הוא מתחיל להשתנות ולראות מה המשמעות של החיים בחברה האינטגרלית, הגלובאלית, שהיום הטבע מציג לנו כתנאי להמשך הקיום שלנו.
לכן יוצא שהאדם בחברה הקטנה הזאת, בקבוצה הקטנה, מתחיל לגלות כוחות טבע אחרים לגמרי. אנחנו מתחילים להרגיש בקשר בינינו את הכוח הנסתר של הטבע, את כוח ההשפעה, הכוח של שיתוף הפעולה, כוח נוסף. אנחנו מתחילים להרגיש את הטבע בחוש החדש שלנו, בחוש האינטגרלי.
מתוך השיעור המקדים בכנס בליטא, 22.03.2012
ידיעות קודמות בנושא:
המאה ה-21 צעד אל הנצחיות
"אנחנו" זה איבר חישה חדש
חוסר ההתאמה בין שתי המערכות
