דף הבית / קבלה לעם / התפתחות רוחנית / שיחה בין אדם לאבן

שיחה בין אדם לאבן

laitman_2011-02-25_9650-70.jpg

שאלה: בתורה מסופר סיפור על כך, שבנדודים במדבר לעָם נשקפה סכנת מוות ללא מים, ומשה פנה לבורא לעזרה. הבורא ציווה על משה ללכת ולדבר עם הסלע לעיני כל העם, כדי שהסלע ייתן מים. אך במקום לדבר משה היכה בסלע עם מטהו, ואז החלו לזרום "מי מריבה", שנקראו כך מאי ציות לבורא. למה משה, שהיה המנהיג של העם כולו, לא ביצע את הוראתו של הבורא?

תשובתי: סלע, זו אדמה, מלכות, כלומר רצון לקבל, שאותו חייבים לתקן, כדי להשתמש בו "על מנת להשפיע". התיקון הזה יכול היות בצורה של "מכה" או "דיבור", וזה תלוי במדרגה. בצורה כזאת ניתן להפיק ממנו פעולת השפעה, את המים שזורמים משם. מים, זהו הכוח שמחייה את הרצון לקבל והופך אותו למקבל בעל מנת להשפיע.

אם אתה "מדבר" עם הסלע, עם המלכות, כלומר נכלל בה בדרגת אדם, "המדבר", במדרגת בינה, אתה מפיק משָם מים, שנושׂאים חיים, השפעה, חסדים. אך אם אתה מכה בו, אז אתה מפיק משָם "מי מריבה". ולמרות שזה מים (סמל של בינה, של השפעה), אין הם טובים (נושׂאים את כוח הגבורה), מפני שנפלו תחת שליטת המלכות. כך מופיעים כל הטייפונים (מערבולות), הצפות ושיטפונות, צונאמי, כל זה השתקפות של כוח הבינה שמנוהל על ידי המלכות.

"עָם" אלה כל הרצונות הפרטיים, ומשה זה התכונה הגבוהה ביותר, שיש לה אפשרות לקבל את מֵי הבינה בכך שמעלה את המלכות אליה, את הרצון לקבל. אך משה רואה שחסרים לו כוחות, כדי להעלות את כל שאר הרצונות שנקראים "עם" מאותו המצב שבו הם נמצאים, ולהעביר אותם אחריו, למדרגת בינה. ולכן, במקום לעלות למדרגה יותר עליונה ו"לדבר", הוא "מכה" בסלע, כלומר מתחבר עימה לא בדרגה גבוהה יותר, של "דיבור", אלא רק בדרגה של "פעולה".

מצידו זה היה כאילו חטא, שעליו הוא נענש. אך צריך להבין, שכל ה"עונשים", שמתוארים בתורה, הם תיקונים. הוא פשוט לא היה מסוגל לעשות אחרת. למרות שהיה לו ברור, שעכשיו הוא צריך להשׂיג מדרגת "דיבור", דרגת קשר מסוימת בין מלכות ובינה. (זוהי תוצאה של הגילוי הרוחני שלו וזה נקרא: "הבורא אומר לו"). אך פשוט יותר, מהר ונכון יותר לבצע את זה בדרגת פעולה, והוא אינו רואה אפשרות אחרת לתיקון.

לכן משה נאלץ "לחטוא", והתיקון שלו הוא בזה, שהוא "נענש" ולא קיבל אישור להיכנס לארץ ישראל. הוא נפטר כשמגיע עד הגבול ממש. למרות שהוא לא יכול היה להיכנס, זו אינה המדרגה שלו, הוא בכל זאת נקרא "הרועה הנאמן", והמקסימום שלו, זו הבינה. ואחריו ממשיכים אחרים.

גבול, זה אותו הקו, שבו אני צריך לעצור בפעולות ההשפעה שלי מחוסר כוח הכוונה. זה מאלץ אותי להיעצר ויותר לא להשתמש ברצון שלי, להגביל את עצמי. למות, זה אומר, לא להיות מסוגל לבצע פעולה בעל מנת להשפיע.

מתוך תוכנית על פרשת השבוע, "חוקת", 27.06.2011

ידיעות קודמות בנושא:
מי ישרת את מי
בחיפוש אחר פרה אדומה ובאר מים
מדוע הבורא זועם?

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/OAxyG

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest