דף הבית / קבלה לעם / שאלות ותשובות / שאלות ותשובות, 18.04.2012

שאלות ותשובות, 18.04.2012

שאלה: מיהם הנביאים?

תשובה: הנביאים הם מקובלים שדיברו לא רק על מבנה העולמות והנשמות, אלא גם על שלבי התיקון של העולם, על הדפוסים בתהליכי ההתפתחות.

שאלה: האם נשארים קרובי המשפחה והחברים (ביחס לתפיסת המציאות) שממשיכים את חייהם הפיזיים והתפתחותם הרוחנית, שמרגישים את הסתלקותי מהחיים?

תשובה: קרובי משפחה, ידידים וכל העולם הגשמי בכלל, כולל הגוף "פיזי" של האדם, נמצאים רק בתפיסת המציאות שלו. מחוץ לנו קיים רק הבורא, שאנחנו תופסים במידת התאמתנו אליו על פי התכונות. מה שאנחנו מכנים "עולם", זה למעשה השתקפות של התכונות הפנימיות שלנו על רקע תכונת ההשפעה. אם במשך החיים "הגשמיים" הנשמה לא עברה תיקון שלם, היא שוב מתלבשת בעולם הגשמי, אך כבר עם תכונות שונות, לכן, החיים ה"פיזיים" החדשים שהיא תופסת אינם קשורים בכלל לקודמיה.

שאלה: כיצד אתם מתייחסים לשיטות הפסיכולוגיות החדשות שמסייעות לשפר את החיים? הרעיון העיקרי שם הוא שהאדם עובד עם הרגשות שלו, עם יחסו כלפי העולם, כלפי האנשים, וכך יכול לשפר את היחס כלפיו, את בריאותו, עבודתו וכולי. יש שם המון רעיונות דומים לקבלה, אבל הספרים האלה "תופסים" היטב את האנשים הפשוטים, מפני שנוגעים לבעיותיהם האמיתיות כאן ועכשיו.

תשובה: השיטות האלה דומות לקבלה רק בצורה חיצונית, מפני שבלתי אפשרי לשפר את החיים שלנו בלי תיקון פנימי, בלי לשנות את הכוונה מ"לעצמי" ל"טובת הזולת". ושיפור בחיים הוא לא בכך שהאדם נעשה עשיר יותר או בריא יותר, אלא בכך שמתחיל להסתכל על החיים דרך התכונה החדשה – תכונת ההשפעה. אפשר להשתמש בשיטות פסיכולוגיות, כפי שאפשר להשתמש בכל דבר בחיים, אבל הן לא יביאו פיתרון אמיתי לבעיות, אלא יאפשרו רק לזמן מה להתנתק מהן. עד שנעבור לשלב התיקון, ההתפתחות, ידחפו אותנו מאחור בעזרת מקל ושום פסיכולוגיה לא תעזור.

שאלה: תרשה לי חלקית לא להסכים עם טענתך על כך שבעלי החיים הם סתם "מלאכים", יצורים חסרי רגשות שדורשים רק אוכל. בקשר לחיות בר או חיות בית, שאינן צמודות ואינן קשורות לבני אדם – יתכן, אך מצטיירת תמונה שונה לחלוטין ביחס לכלבים, למשל. הכלבים מרגישים צורך באהבה, סובלים מדיכאון אם הבעלים אינם אוהבים אותם, הם יכולים למות מגעגועים, ויחד עם זה חוסר האגו שלהם – ויש לנו מצב של אהבה מוחלטת והשפעה! שגברים בקבוצות יחשבו על כך שאפילו כלב מסוגל להרגיש את מה שגברים מתקשים כל כך לכוון את עצמם בקבוצה! נשמע נורא ולא ממש דוחף להישגים (ויתכן להיפך), אך עובדה נשארת עובדה.

תשובה: בעלי החיים הם אינם יצורים ללא רגשות, אלא יצורים ללא חופש בחירה. אין בהם יצר הרע, האגו, אין להם את מה לתקן. ולנו יש מה לתקן, לכן אנחנו לא יכולים להידמות לכלבים בהרגשת האהבה. לנו לא סתם קשה להתכוונן להרגשה כזאת, אלא בלתי אפשרי. עלינו לא למחוק את הדחיה בינינו, אלא להתעלות מעליה. על ידי הפעולה הזאת אנחנו משיגים את הכוחות שמנהלים אותנו ועולים לדרגת הבורא.

שאלה: רק במשך שלושה ימים אני איתך, עוקבת אחרי הכנס הבינלאומי (אני פשוט מאושרת לצפות ולהשתתף), קוראת, צופה, לומדת, אבל תאמין שאחרי שלושת הימים האלה הורכב פאזל שלם של כל מה שאתה מספר. רק אתמול היתה מחשבה שמכיוון שלכל דבר בעולמנו יש שורשים בעולם הרוחני, כנראה שגם המחלות קרוב לוודאי קשורות לשורשים שלהן. ולמעשה, אם לשים את התבנית זה על זה, אפשר לאבחן איזו תכונה בנשמת האדם סובלת. יתר על כן, אני בטוחה שלמשל דלקת בלבלב עם הסרת כיס המרה קשורים ישירות לקינאה ול"מרירות" של האדם, מכיוון שפעמים רבות אני ראיתי חולים כאלה עם המחלה הזאת ושהמשיכו לסבול מכאבים נוראים כבר אחרי הכריתה, מפני שבשורש שום דבר לא השתנה. יש בלב אטימות, האנשים אינם מסוגלים להרגיש חמלה ואמפתיה, סרטן זה תאוות בצע ושנאה שאוכלת את הכול, צרכנות מתבטאת בהשמנה וכולי. ורק עכשיו מצאתי את התוכנית שאתה מדבר בה על כך. אבל יותר מזה, לדעתי יש מסלול מסוים לכל איבר (מערכת), ואפשר לפענח לפרטי פרטים את המחלות של תכונות הנשמה על פי האבחנה של האדם, וזאת רפואת העתיד.

תשובה: זאת גישה לא נכונה מן השורש, ניסיון כזה לקשור את הגשמיות והרוחניות נקרא בקבלה "עבודת אלילים". המחלות שלנו באות כתוצאה מהאגו, אבל אי אפשר לקבוע על פיהן מה בדיוק יש לתקן, במיוחד לאור העובדה שכל התכונות שאת מנית אינן זקוקות לתיקון. צריך לתקן לא את התכונות כשלעצמן, אלא את הכוונה, מאגואיסטית "לעצמי" לאלטרואיסטית "לטובת הזולת". בלי זה אדם מתחשב נשאר אותו אגואיסט כמו אדם אכזרי, ואדם צנוע נותר כמו אדם מתהולל ופזרן. בנוסף על כך, ההשגחה העליונה מתייחסת אלינו כמו למערכת אחת, והתופעות המתרחשות איתנו הן תוצאה של תהליכים כלליים. לכן, על פי המצב הגופני לא ניתן לקבוע את רמת התיקון.

שאלה: שמי לושה, מקזחסטן, אני בן 19, לא נשוי. אני שומע לעתים קרובות על כך שחשוב להיות נשוי, ובאחד השיעורים אתה נתת עצה להתחתן, ונראה לי שאני אחטיף לקבוצה על כך. יש רצון גדול למצוא בת זוג, אבל כל הניסיונות חסרי תועלת. כשניסיתי למצוא בין מי שלומדות קבלה, אני שומע רק זלזול ודחיה, פניתי לקבוצה לקבלת עזרה, אבל שום דבר לא יצא. שאלתי היא, האם אדם לא נשוי מזיק לקבוצה? האם יש אדם שאיתו עדיף להיות לקראת המטרה? מה אפשר לעשות במקרה כזה? תייעצו בבקשה.

תשובה: ברור שעדיף לבחור בת זוג מאלה שמוכנות לחלוק איתך את הדרך הרוחנית. זאת הערובה לבניית משפחה חזקה, ליחסים הנכונים בין בעל לאישה ולחינוך הנכון של הילדים בעתיד. אם אתה משקיע בכך מאמץ, אך עדיין לא מצאת, אל תתייאש. אתה אינך מזיק לקבוצה, ובסופו של דבר אתה תצליח.

שאלה: אם רואים את הכנס כתיקון קבוצתי, עכשיו זהו שדה ניסיונות טהור. מה שקרה בערבה היה רק הדגמה של המדרגה הבאה לתיקון הקבוצתי. על מנת להגיע לזה בתוך הקבוצה, צריך לנסות הרבה מאוד בתוך הקבוצה. אבל! הקבוצה צריכה לצמוח בתיקונים אינדיבידואליים. תיקון קבוצתי ברמה הזאת בינתיים הוא בלתי אפשרי. הבורא לא יאפשר לעשות זאת ברמה כזאת, בשיטה כזאת. גם אם מושכים אור גדול מאוד, לא פותרים את שאלת הכרת הרע וכתוצאה מחיתוך הקליפה, מפני שזאת עבודה אינדיבידואלית , שדרושת הרבה יותר משלושה ימים וסביבה הרבה יותר מגוונת לניסויים בהבנה. אולי כדאי לחזור לשיטת הבעל שם טוב? להפוך את המידע על הקבלה והמקורות שישנם כבר עכשיו, אבל לארגן את הקבוצה כבר מאלה שקרובים לגילוי? לסיכום של הנאמר, לא להפריע בעבודת הבורא להבשלת הפרט ולא לספק תקווה למי שלא מוכן לקבלת תרופה שמרפא את הכול. תודה!

תשובה: מהיכן ידוע לך איך חיבר את קבוצתו הבעל שם טוב, ומאיפה אתה יודע מה הבורא יאפשר ומה לא? וכיצד אפשרי תיקון אינדיבידואלי אם לא ביחס לקבוצה, לחברים? מטרת התיקון היא להגיע לחיבור עם החברים. הבורא מקבל רק "תפילת רבים" – הוא לא מתקן אף אחד בנפרד. השאיפה לחיבור כזה מגדירה את הקבוצה, היא אינה מתקבצת על פי החלטת הרצון. זהו מושג רוחני, בתוך הקבוצה נמצא מי שמשתוקק לפנימיות, ומבטל את עצמו לפניה. ההמצאות בתוך קבוצה היא מצב רוחני של האדם, ומי שמפסיק להתאמץ, בו ברגע נופל מהקבוצה. אף אחד לא נותן "תרופה לכל התחלואים",אין תרופה כזאת, ואף אחד לא מבטיח שתוך שלושה ימים יצליחו לעשות הכול. מי שמתכוון ברצינות להתקדם, לא עושה בכלל חשבון לזמן, אלא פשוט משתדל לתת את המקסימום, ומשאיר את יתר החשבונות לבורא. בכנס הערבה אנחנו השקענו מאמץ רב ויצאנו למדרגה מסוימת,שהיתה קרש קפיצה להמשך העבודה,להגיע לחיבור גדול יותר.

שאלה: מדוע שלא נפתח צ'אט קבלי בדף? רק דרך האגו שלנו ניתן להבין את עצמנו.

תשובה: הדבר היחיד שאפשר לחלוק עם החברים זה גדלות המטרה. יותר שום דבר. לא לפתוח את לבך לפניהם, לא להטביע אותם בתוך החשבונות שלך. כל אדם זר עלול להזיק, גם ללא כוונה, על ידי מחשבותיו ורצונותיו. יתרה מכך, בעזרת מילים לא מתברר שום דבר, את זה יכול לעשות רק האור העליון, ובבירורים יש לפנות אליו. לכן, אנחנו בקבוצה לא משתפים אף אחד בדברים הפרטיים, וגם בצ'אט קבלי אין צורך. פחות מילים, יותר כוונה!

שאלה: האם יש קשר בין שני המושגים "כיסתא דחיותא" ו"צמצום א'"?

תשובה: המושג "כיסתא דחיותא" שייך בעיקר לעבודת האדם, אבל המנגנון שלו, כמו ה"רשימו" שמאפשר מילוי חדש, שורשו כמובן בצמצום א'.

שאלה: באחת מהתוכניות "שאל את המקובל" היתה שאלה מי וכיצד בנה את הפירמידות? מתשובתך ברור מי בנה את הפירמידות, אבל כיצד הן ניבנו, לא שמעתי את התשובה המדויקת. ישנה תשובה לשאלה זאת, והיא מדויקת, הפירמידות נבנו "מבטון", בעיקרון, כמו גם "הבלוקים" של בית המקדש בירושלים (סרט: "האלכימיה של הפירמידות או כיצד בנו במצרים העתיקה"). דוגמאות, שכוללות מיסטיקה הן שליליות להפצת הקבלה, הקבלה צריכה להיות מדע מכל הכיוונים. גם כל המבנה של ההיסטוריה שברירי ביותר, ולקשור אליו את חכמת הקבלה… במצרים קיימים המון גלגלי מזלות (לוחות במקדשים המצרים ובתוך הקברים), יש להם תאריך אסטרונומי שאפשר לקבל בקלות בעזרת מחשב. התאריכים צריכים ליפול בעת העתיקה, אך כולם נופלים באלף השניה לספירה (ספר "הכרונולוגיה החדשה של מצרים", מחקרם של אנטולי פומנקו וגלב נוסובסקי – שני מתמטיקאים מהחוג לסטטיסטיקה באוניברסיטה הממלכתית במוסקבה. סרט "תעלומתם של זודיאקים מצריים").אני מבין שאם אתה מדבר על מצרים, זה רק על החלק הרוחני ששורשו בעולמנו ושמאפשר להשלים את המחשבה על מה שקרה בעולם הגשמי. יתכן שלא כדאי בכלל לדבר על התאריכים (תסלחו לי על החוצפה)? לשם מה עלי לדעת זאת אם אני מתעלה מעל הידע הזה ומבין את חשיבות השיטה?

תשובה: המסר שלנו מכוון לא רק למי שמבין את חשיבות השיטה ומוכן מיד "להתעלות", אנחנו פשוט חייבים לפנות לכולם. לכן אנחנו מביאים דוגמאות מהעולם שלנו, את הנתונים מההיסטוריה וממדעים אחרים, מפני שקבלה היא לא "שיטה רוחנית" כלשהי, אלא שיטה מעשית לתיקון חיי האדם כולל בעולמנו. כשמדברים על ההיסטוריה, אנחנו פשוט ממחישים את המצב על שלבי התפתחות האגו האנושי. לכן, לכל אחד ברור שהתאריכים כאן הם לא העיקר, והסתירות בהם טבעיות בהחלט, מכיוון שגם באמצעות המדעים שבעולם שלנו הם יכולים להיקבע רק בערך. זה ידוע למדענים, אנחנו מתמקדים בהם, ולא בטענות של המדע הפופולרי כגון "המדע הוכיח", "למדע ידוע הכל" ואחרים.

שאלה: אני יושבת ובוכה ולא מצליחה להרדם, אני כועסת על אחותי, לפי דעתי היא היתה צריכה לעזור לי במצבי הקשה, והיא בכלל לא הציע את עזרתה. ואני משום מה כל כך מצטערת ומרחמת עליה. מדוע אנשים מסוימים לא מבינים את מה שברור מאליו? ואם מתחילים לדבר על זה הם נעלבים. אך יתכן שזאת יותר אשמתי, האגו שלי מדבר בתוכי. אתה יכול לא לענות לי, אני כבר מזמן לא כתבתי לך. זה מתוך יאוש. אני התאכזבתי מהדת, ובכלל לא יודעת למי עליי לפנות וכיצד להמשיך לחיות. הנה אני כותבת ובוכה. תסלחו לי.

תשובה: בעולם האגואיסטי אין וודאות "משותפת". הנשמה הכללית נשברה להמון חלקי האגו, וכל אחד מהם תופס את כל הסביבה על פי שני הקריטריונים: תועלת או נזק לעצמו. אם אין אף אחד מהם, הוא לא רק לא מבין את התופעה, אלא יכול אפילו לא לתפוס אותה בתוך חושיו. כולנו חיים ומתקשרים בו על פי מוסכמות שקטות, פנימיות כלשהן, אפילו לא ממש במודע, שעל כל אחד להפיק תועלת משלו, אפילו מהפעולות המשותפות וגם מהעזרה לאחרים.אם האגו לא רואה תועלת בפעולה כלשהי או בעזרה לאחר, הוא מרגיש בפנימיות משוחרר מהפעולה ונקי. זה אמיתי, הרגשה טבעית. לכן אנחנו יכולים לשפוט אדם על פי חוקי החברה, אבל לבוא בטענות לאופי שלו, לאגו, אנחנו לא יכולים, מכיוון שלא יכולים לשפוט בעל חיים על כך שהוא מונע על ידי דחפים, פועל כך או אחרת.

שאלה: מספר ציטוטים מספרים וודים, שמאוד דומים לקבלים:

1. "אחד מכתבי הקודש ההינדים "בהגאוואד גיטה" משווה את העולם הזה לעץ הפוך, ששורשיו נמצאים למעלה וצמרתו למטה. זה מסמל שהעולם הזה הוא רק צילו, השתקפותו המעוותת של העולם הרוחני".

2. "הוודים מגלים שקיימת תוכנית עליונה יותר של קיום – עולם של מסירות. בתחום של הקיום הגשמי כל חלקיק רוצה לנצל את הסביבה, אך בעולם המסירות כל אחד רוצה לשרת את הסביבה, אבל לא רק אותם, המפתח האמיתי לחיי העולם ההוא הוא לשרת את מרכז המציאות".

אני הייתי רוצה לדעת כיצד המקובלים מתייחסים לוודים, ומדוע בשתי השיטות הללו המחשבות מאוד דומות? לוודים יש המון מן המשותף עם הקבלה, מדי פעם ממש אותו הדבר. מיהם? עכשיו מתחילה להתפשט הפסיכולוגיה הוודית, ושם יש הרבה מאוד דברים מעניינים בתחומים שונים של החיים, מוקדשת תשומת לב רבה למשפחה, ליחסים עם בני אדם, מועיל ביותר לאישה. האם זה יכול לשמש את לומדי הקבלה?

תשובה: לא פלא שבטקסטים הללו, ובמספר שיטות לימוד מזרחיות נוספות, מצבים רבים דומים למצבים בחכמת הקבלה. בתורה מסופר על כך שאברהם שהיה הראשון שהתחיל ללמד את הקבלה בצורה המונית, שלח חלק מתלמידיו (מה שנקרא "בני פילגשים") לארצות המזרח, נתן להם "מתנות", כלומר, ידע על יסודות העולם, שהאדם יכול להבין עם הכוונה של "לא לשמה", כלומר, לעצמו. חסידיהם, ככל הנראה רשמו את הידע הזה כוודות.כלומר, הקבלה היא מקור הידע על התכונות של הבורא ועל עבודת האדם לרכישת התכונות הללו. וה"שיטות", גם אם פעם יצאו ממנה, אבל התעוותו על ידי מסורות שונות ותפיסה של "לא לשמה", ולא ניתן להשתמש בהן כאשר לומדים מהמקור. נהפוך הוא, הן מסיתות מהדרך למקור.

שאלה: האם יש קשר בין עשר ספירות הראשונות ו- 620 הרצונות? או שהיחס הזה נקבע על ידי האדם המשיג?

תשובה: לא לגמרי ברור מהשאלה מהן עשר הספירות "הראשונות". בכלל, במושג 10 ספירות משתמשים קרוב לודאי בתיאור המערכת הראשונה, ירידת העולמות והפרצופים, וסדרת הרצונות של האדם (613 או 620) שייכת למערכת העליה השניה, ההשגה. במערכת ההשגה המבנה הכללי של עשר הספירות מופיע בצורת 125 מדרגות ההשגה. וגם בצורת הרצון הכללי במבנה הרוחני של האדם על פי העיקרון של צמצום ב' – אח"פ וגו"ע בעבודתו עם הקבוצה, המורה, הבורא. בסופו של דבר כשמתקנים את כל מכלול הרצונות, המבנה הרוחני של האדם מקבל צורה שלמה של 10 ספירות מתוקנות.

שאלה: כיצד לנצל נכון את כל שלושת רמות החיבור: הפיזי, הפנימי ווירטואלי?

תשובה: צורות החיבור הפיזי הווירטואלי ניתנו בגלל חוסר או חולשת החיבור הפנימי והן קיימות למען הופעתו ולהתחזקותו. לשם כך צריכים לנצל אותם.

שאלה: שאלה קטנה אבל גדולה. מהי אהבה של בחור לבחורה, של בחורה לבחור, ואהבה הדדית, כאשר בחור ובחורה אוהבים זה את זו?

מדוע כאשר אני התאהבתי בבחור, לא חשוב לו מי אני, מה אני, מדוע אני, לא משנה לו, והוא דוחה אותי וזה מביא לי ייסורים נוראיים?

"אדם לא יכול לרצות שכולם בבית וברחוב יהיו שייכים לו, מפני שזה יגרום לו ייסורים, והאגו לא רוצה את זה". אבל אני יודעת שאני אדישה כלפיו, אבל ממשיכה לרצות להיות עימו ביחד, להעניק לו את אהבתי, את דאגתי והבנתי. מדוא שאני לא אפסיק לאהוב אותו, אם אני לא יכולה להיות איתו? תספר בבקשה עוד על אהבה.

תשובה: באהבה בעולם שלנו, במיוחד מצד האישה, משתתפות המון רמות, כולל הורמונלית – סיפוק, וחייתית – השאיפה להמשך הדור, וגם אנושית (של העולם שלנו) – הרצון להיות שייכת למישהו, להעניק דאגה והבנה, הרצון לבנות מערכת – משפחה, מה שעבור האישה הוא המרכיב המוביל של מטרת החיים וההרמוניה בעולם. לכן, האישה מעורבת לעתים קרובות יותר באהבה כל כולה. אצל הגבר הרמות השנייה והשלישית, או חלשות יותר או שבכלל מורגשות רק מדי פעם, לעתים רחוקות ביותר. קודם המסורת העממית שנבעה מהטבע תמכה במודעותו, עכשיו גם היא כבר איננה.

רמות המעורבות באהבה, קובעות את מה שמעניין את כל אחד מהם בשני. לכן אנחנו רואים שהרבה יותר גורמים מעניינים את האישה בגבר מאשר את הגבר באישה, זאת גם הסיבה לחוסר ההבנה ביניהם ול"טענות של הנשים". וגם העובדה שאפילו את התקשורת הפשוטה ביותר אישה מבינה בצורה הרבה יותר אישית, מכיוון שתשומת הלב אליה באופן אישי בגלל שהיא מרגישה את עצמה רצויה, לא סתם מבטיח הנאה זמנית, אלא מרומם אותה בעיני עצמה. הייסורים וה"אש" של האהבה הנכזבת, אפילו כאשר אין תגובה, נובעים אצל האישה לא רק מחוסר שביעות הרצון, אלא גם מתוך חוסר האפשרות לממש את מלוא הפוטנציאל שלה, כולל גם בדרגות הגבוהות ביותר.

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/1PH9u

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest