דף הבית / אהבה / זוגיות / שום דבר אישי

שום דבר אישי

שאלה: תוך כדי התהליך של הלימוד האינטגרלי, אנחנו נותנים לזוגות נשואים שיעורי בית, לבצע באופן שיטתי תרגילים בחיבור. ואחר כך, כאשר הם מתאספים, מתברר שכל הזוגות הבינו בצורה שונה את התרגיל.

תשובתי: טוב מאוד! ועכשיו שידונו על זה וישלימו זה את זה. זה יהיה מעניין מאוד, מפני שכל אחד מהם יוכל עכשיו להבין את האחר גם ברחוב וגם בכל מקום אחר. הם יהפכו להיות פסיכולוגים מעולים.

שאלה: אבל כאן פועל מנגנון של עצירה והאנשים עוצרים את עצמם, כי אנחנו הרי מלמדים אותם שאסור לחלוק חוויות אישיות.

תשובתי: אין כאן שום דבר אישי. האדם מתעלה מעל עצמו. מה יש לי אישי, אם אני בא לרופא ומתלונן: "כואבת לי הבטן וסליחה, יש לי שלשול"? וכאן אני אומר: "יש לי רוגז נוראי ואני שונא אותו". זה אותו הדבר, רק ברמה אחרת. מה יש כאן לא טבעי, אישי, אנושי?

הרי את כל זה האדם קיבל מהטבע. רק שברמה הגשמית הוא קיבל מהטבע בעיות של עיכול, ואילו כאן הוא קיבל בעיות "עיכול", פשוט של רוחניות, והוא לא יכול "לעכל" את השני. לכן כאן הוא לא מעכל חתיכה של בשר, אלא את השותף שלו. זה אותו הדבר! ובכל המקרים האלה אנחנו צריכים באופן טבעי לגמרי להפוך את עצמנו מבפנים החוצה.

לכן אנחנו מתעלים מעל עצמנו ולומדים את עצמנו, וזוהי הביקורת העצמית האמיתית. דווקא את זה אנחנו צריכים להשיג, אחרת אנחנו לא נדע איך להתקשר בינינו. כל אחד מאיתנו צריך להיות פסיכולוג בכזאת צורה, אפילו הרבה יותר מאשר כל הפסיכולוגים.

אנחנו מתחילים לגלות את עצמנו ואת החברה כמערכת מאורגנת אחת: איך להיכנס לתוכה, איך לסדר אותה, באיזו צורה להיות מקושרים הדדית. אנחנו צריכים להרגיש איפה הטבע, קצה הנישה לכל אחד מאיתנו, באיזו תקשורת אנחנו צריכים להיות בינינו.

אי אפשר כאן להסתדר, בלי לפחות איך שהוא להתחיל בהדרגה להיפתח לאחרים.

מתוך שיחה מס' 42 על החינוך האינטגרלי, 04.04.2013

ידיעות קודמות בנושא:
ריקוד הרמוני
הצורך בתקשורת
שיעורי בית לשניים

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/cTosf

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest