דף הבית / כלכלה / כסף / שבעה מיליארד בני בית

שבעה מיליארד בני בית

הגישה של חכמת הקבלה היא הגישה המדעית ביותר. למרות זאת, אנחנו בכלל איננו כופים אותה. אנחנו רוצים רק להצביע על העובדות הברורות של העולם האינטגרלי, שאי אפשר להתעלם מהן.

מהעובדות הללו אנחנו נתקדם לשינויים בטבע האדם. הרי עכשיו, על ידי קבלת חינוך אינטגרלי האדם מתחיל לחשוב במושגים של "מערכת אינטגרלית". פעם, הוא ראה והבין הכול דרך המשקפיים של האגואיזם שלו: "אני ואחרים".

ואילו עכשיו האדם מתחיל להרגיש את העולם אחרת. הוא מכוון לא לתועלת עצמו, אלא לטובת האנושות כולה. הזווית שלו הופכת להיות זווית כללית, השכל שלו מקבל צורת מחשבה שונה, ההרגשה שלו עוברת דרך כולם.

אפשר לקחת כדוגמא עקרת בית שמטפלת בילדים, בבעל, בבית, ודואגת שהכול יסתדר. היא מסתכלת על העולם ועל המחר ללא קשר לעצמה, אלא בקשר לכל בני הבית. היא רואה את המציאות של היום ושל מחר לא מתוך עצמה, אלא מתוכם.

אם האדם מתחיל בהדרגה להסתכל על העולם בצורה כזאת, הוא מעלה את עצמו לדרגה חדשה. מתפתחת בו מערכת חדשה של תפיסת המציאות. הוא אינו מרגיש יותר את המציאות בתוך עצמו, בצורה אגואיסטית ואינדיבידואלית, אלא הוא רואה אותה כפי שכולם מרגישים אותה.

זהו בעצם הכלל "ואהבת לרעך כמוך". האדם מגיע בהדרגה למצב שבו לא רק שיש קירבה בינו לאחרים, אלא הוא מתחיל להרגיש את עצמו בתוך ה"סיר" הזה, בתוך האנושות, בתוך המערכת הכללית.

ואז משתנה התפיסה שלו, המחשבה שלו, נקודת המבט שלו, ההרגשה שלו. כל המציאות שלו משתנה. הוא כביכול יוצא מתוך עצמו החוצה ומגלה מציאות חדשה, שאותה הוא לא הרגיש קודם לכן. הוא מגלה מימד חדש בתפיסתו החדשה.

אם האנושות תתקדם בכיוון הזה, היא תגיע למה שאנחנו מכנים "העולם העליון", "העולם הרוחני". זהו סתם כינוי, מדובר בעצם על שינוי התפיסה: במקום קבלה לעצמו – השפעה.

וגם "השפעה" היא לא במובנה הרגיל. הרי אני מרגיש את הקשר בינינו, ואם אינני דואג לכולם, אז גם לי לא נשאר כלום. היום אנחנו מתחילים להבין זאת, אם כי זה עדיין קורה בקצב איטי. זה יעלה לנו המון דם, יזע ודמעות, אך אם נתחיל להחדיר חינוך גלובלי, האנשים יתחילו מדי פעם להקשיב לדוגמאות שונות מתוך הסרטים, הצגות התיאטרון, הרומנים, תכניות הטלוויזיה והסיפורים שמציגים שהטוב והרע מוערכים רק ביחס לחברה.

הרי אנחנו נמצאים בתוך מערכת גלובלית ובתוך תהליך גלובלי, שמלווה בשינויים שאנחנו יכולים לממש על עצמנו רק בתנאי שנתחיל לעבוד על החינוך. אני דיברתי על כך עוד בפורום הרוחני הבינלאומי בארוסה בשנת 2005. למרות זאת, אנחנו עדיין רואים שרבים אינם מוכנים לזה, אינם מסוגלים, בורחים מזה, על אף שהם כבר עומדים על סף האסון.

למשל, לפני מספר חודשים החוב המדיני של ארה"ב עלה על סך כל המשאבים שברשותם. במילים אחרות, גם אם הם ימכרו את כל מה שיש להם, הם לא יפרעו את חובותיהם. ואם הם יודו בקריסה ובפשיטת רגל, אז גם כל העולם יקרוס בעקבותיהם. ולכן העולם דורש: "תמשיכו לשחק, תמשיכו להדפיס כסף, כאילו שיש לכם כיסוי על כך".

אלה המשחקים שאנחנו מנהלים. זאת כבר לא כלכלה במובן הקודם, הקלסי – אנחנו פשוט מתקדמים בעיניים עצומות, סומכים על המזל, במקום להתחיל בתיקונים. אם לא החינוך האינטגרלי, אין לנו דרך אחרת. ואנחנו כבר מבינים זאת. והרי הכלכלה היא שפת האגואיזם שלנו. היחסים בינינו נבנים על הרצון להתעשר ככל הניתן, על חשבונו של האחר. דווקא בשפת הכלכלה מתבטאים הקשרים האגואיסטיים בינינו, מפני שהכלכלה היא מהות הקשר האגואיסטי בינינו.

אנחנו בונים את הקשר הזה על פי כללים מסוימים, ובזכותו אנחנו יכולים להתקיים. ולכן, דווקא המערכת הזאת היא הראשונה שבה אנחנו מרגישים את המשבר. הרי הקשרים האגואיסטיים בינינו הגיעו למצב גבולי, ולא ניתן להמשיך לחיות כך.

לכן, בתנאים שנוצרו, אני פונה לאנשים אפילו לא כמקובל, אלא כאדם פשוט שדואג לעתיד האנושות. אינני צריך דבר לעצמי, אני רק מעורר את האנשים להסתכל על מה שיש לפנינו, לפני כולנו במידה שווה. אינני נותן עצות משלי, אינני מציג תיאוריות תוצרת בית, אינני מציע איזשהו מדע חדש ומיוחד. קודם כל, אני אומר, בואו ננהג רק על פי המדע, הרי הוא מקובל על כולם במידה שווה.

מתוך ישיבת תוכן על ספר חדש שייצא לאור בשפה העברית, 11.07.2011
ידיעות קודמות בנושא:
צעד קטן לאדם, צעד גדול לאנושות
האוניברסיטה הפתוחה של העולם האינטגרלי
אין על מי לסמוך, רק על המדע

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/rqFMo

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest