שאלה: הילדים הקטנים שלי אינם נשמעים לי, למרות הניסיונות האין סופיים שלי. אני יודעת שהסיבה לכך היא קודם כל בי. אני כביכול נעולה בכלוב של האופי שלי, החינוך והדוגמאות שאותם ספגתי במשפחה שלי. אני מרגישה על "הבשר שלי" שזה מפריע לי ואינני יכולה לשנות דבר. מה עליי לעשות, וכיצד עליי לבנות יחסים נורמליים עם הילדים?
תשובתי: להיות שווה אליהן ולהראות להם דוגמה!