דף הבית / קבלה לעם / שאלות ותשובות / שאלתם, אני עונה – 157

שאלתם, אני עונה – 157

שאלה: מה אפשר לומר על מצב שבו אתה פתאום מתעורר בלילה ומרגיש כאב בלתי נסבל בנשמה, ונדמה לך, שזה מפני שאתה מפספס (לא מבצע עבור שורש של הנשמה) שלך את מה שניתן לך?

תשובתי: זו תזכורת נפלאה של הבורא על קיומו.

שאלה: עזרת לי להבין את הדבר העיקרי שבחיים, לראות משמעות מעשית בהשפעה, לבקוע מהקליפה החשוכה של האגו, לעשות צעד לתהום של הפחד. חייתי במחשבות, בהבנות, הבנתי בקלות את חכמת הקבלה על ידי השׂכל, אבל רק עכשיו העולם השתנה, רק עכשיו הדרך הזאת מתגלה ישירות בהרגשות: שום דבר אינו כפול ומוביל לדבר אחד: לתיקון.

מה עליי לעשות כדי שה"צמצומים" על האגו לא יהיו כאלה כואבים? האגו גדל בכוח עצום ולא תמיד אני מספיק לבנות מעליו קשר, ואילו הגיהנום הוא מאוד חשוך.

האמנם אתה חווה כאלה מצבים נוראיים לפני כל עלייה? איך אתה סובל זאת? הרי, כל פעם הדחיפה היא יותר ויותר חזקה ואין דרך חזרה, ואילו מלפנים אחרי כל עלייה יש צניחה חדה. איך להתעלות מעל זה מבלי "לפצוע" את הקרובים? ואיך לחוות זאת ברגעים של בדידות? השאלה מאוד בוערת, סליחה שאני נוגע בה בעולם גשמי.

תשובתי: להקדיש יותר זמן ללימוד ולהפצה.

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/xtRi6

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest