דף הבית / קבלה לעם / שאלות ותשובות / שאלות ותשובות, 18.09.2014

שאלות ותשובות, 18.09.2014

תשובותיהם של מרצים מ"מכללת קבלה לעם" על שאלותיהם של קוראי הבלוג

שאלה: מדוע זה רע להתבודד?

תשובה: אין בזה שום דבר רע, חוץ מדבר אחד, והוא, שאין התבודדות. כולנו קשורים למערכת אינטגרלית אחת וההרגשה הנעימה של ההתבודדות היא תוצאה מסיפוק זמני של צרכי על חשבון הזולת וחוסר הבנתי שאני חייב להשפיע להם. אם אני לא אתן להם את זה, אז כעבור זמן מה אני ארגיש שאני בעצמי לא מקבל את מה שנחוץ לי.

שאלה: לעתים קרובות אני מסתכל על האנשים מבלי להרגיש דבר, מלבד סלידה כלפי היצורים האגואיסטים. אני משתדל להתגבר על האופי הגאוותני והיהיר שלי. אני מבין שאסור להתייחס כך לאנשים, אבל כיצד אני יכול להתייחס אליהם אם הם רגילים רק לקבל שוב ושוב בלי להחזיר שום דבר בתמורה. כיצד אני יכול להיות עימם בקשר? הם מרגיזים אותי.

תשובה: תמשיך להתקדם. ההתקדמות מביאה להכרת הרע של הטבע שלנו, של האגו שלנו, ואז האדם כבר אינו מאשים את האחרים, מפני שהוא מרגיש יותר מקולקל מהם.

שאלה: האם גם אלה שמתאבדים "מתגלגלים" בגופים חדשים?

תשובה: בוודאי, כי הם לא סיימו את התיקון שלהם.

שאלה: בעולם הזה יש המון רוע וייסורים, ישנם באמת הרבה אנשים רשעים שמזיקים וגורמים סבל לאחרים, ויחד עם זאת, הם חיים טוב ושום דבר רע לא קורה להם. לעומת זאת, ישנם הרבה אנשים נחמדים שלא לומדים קבלה ולא יודעים מה זה, הם אנשים טובים שמביאים תועלת לאחרים, אבל חייהם מלאים סבל.

האם גם אלה וגם האחרים נמצאים באותה הדרגה ה"בהמית" רק מפני שהם אינם לומדים קבלה? כלומר, האם אפשר לעשות רע, לבצע פשעים, להרוג, לשדוד, לאנוס, לפגוע באחרים מפני שאין שום עונש ואין צדק בעולם? ואנשים טובים רבים סובלים סתם כך? האם גם הם לא יקבלו שום פיצוי בעד הסבל שלהם? כלומר, הם סבלו סתם בגלל חוסר מזל? האם חייהם סתם טעות והם לא שונים מאותם הרשעים רק מפני שלא למדו קבלה? כלומר, כולם ימותו וייוולדו מיד בגופים החדשים, וחוזר חלילה? לא ברור לי ההיגיון הזה. כיצד מסבירים זאת מנקודת מבט קבלית?

תשובה: מנקודת המבט הקבלית לא קיימים המון גופים, אלא רק נשמה כללית אחת, נשמת אדם הראשון שנשברה לחלקים שונים בתפיסתי. מה שאני רואה מבחוץ, למעשה, אלה חלקי הנשמה שלי, התכונות שלי שמראים לי בכוונה כדי שאוכל לתקן אותן.

אני רואה הצגה מדהימה, אבל זאת רק ההשתקפות שלי, התכונות שלי על רקע האור של הבורא, של תכונת ההשפעה המוחלטת. אם אני אתקן את תפיסתי, אז אני אראה שאין רשעים ואומללים, אלא קיימת רק אהבה ושלמות אין סופית.

שאלה: נניח, שאני לא הצלחתי להגיע להשגה בחיים האלה. לא למדתי קבלה, ובכלל, הייתי כמו "חמור" וכך נשארתי בלי להגיע לדרגת השגה כלשהי, לא פיתחתי את ה"נקודה שבלב" ואני מת כ"אידיוט". אבל, האם ישנו שורש רוחני שנולד מחדש בתוך הגוף ה"בהמי"? האם זהו ניצוץ אלוקי, הנשמה שלי? מהו אותו הניצוץ? האם זאת המודעות הטהורה, "האני" העליון שלי? האם הוא מרגיש את עצמו ומודע לקיומו? ואם לא, אם זה רק עובָּר או זרע בעולם הרוחני, אז כיצד הזרע הזה מוצא לו גוף חדש שבתוכו הוא נולד?

תשובה: זה רק עובָּר, חלק מהנשמה הכללית שבינתיים לא מתקנת את עצמה בצורה עצמאית, אלא בהשפעת ההשגחה הכללית, ובכל "גלגול", בכל מחזור תיקונים מרגישה את עצמה בתוך גוף "בהמי" שנחוץ לתיקונים בשלב הנוכחי. אחר כך הרגשת הגוף מתחלפת בהרגשה אחרת, בלי לזכור בכלל את מה שהיא כבר עברה.

שאלה: אם לא קיים שום דבר חוץ מהחיים האלה, אין עונש ושכר על הייסורים שעברנו, ובכלל, אין "בעל הבית", "אלוקים", "תבונה עליונה", אז מה יש בכלל? ולשם מה צריכים את הקבלה? לשם מה בכלל לבזבז את הזמן ומה זה נותן?

תשובה: אם לא היה קיים שום דבר, אז גם לא הייתה קיימת חכמת הקבלה. אבל קיים הבורא, הנברא, והתהליך שהנברא חייב לעבור כדי להגיע להשתוות הצורה המוחלטת עם הבורא. אין בחירה האם להשתתף בתהליך הזה או לא. הבחירה היא רק כיצד להשתתף בו.

שאלה: תסביר בבקשה, כיצד ניתן לפרש את האירועים הבאים שלפי דעתי קיים קשר ביניהם, אבל בינתיים אין לי הסבר על כך. בשנת 2001 באחת תוכניות הטלוויזיה סיפרו על אירוע בלתי רגיל. כבשה המליטה טלה לבן וגדי שחור. כששמעתי על כך, חשבתי שזאת בדיחה או בורות.

חלפו השנים ואני שכחתי על כך. לפני מספר ימים קראתי באינטרנט שכתוצאה מהכלאה בין כבשה ותיש נולד באריזונה לא גדי ולא טלה. נאמר בתוכנית שזאת תופעה נדירה מאוד, אבל זה קורה. בנוסף לכך, בחודש אפריל "הפלא ופלא" נולד גם באירלנד. מה יכולה להסביר לידת ההכלאה הזאת?

תשובה: גם אם הדבר אפשרי, הוא אינו מבשר שום דבר מיוחד, מפני שהוא לא משפיע בכלל על תיקון היחסים בין בני האדם.

שאלה: ציטוט מתוך הפוסט "לגדול לא על ידי מכות": "והכוח הזה נקרא "בורא" או "הטבע". אבל הוא לא מתגלה לנו, מפני שאז היינו מתאחדים בעל כורחנו. נניח, שהבורא ידרוש מאיתנו בעליל: "תתאחדו, אחרת כאן יהיה מקום קבורתכם". ודאי, שהיינו שומעים בקולו מחוסר ברירה אחרת. אבל בזה אנחנו לא היינו גדֵלים"…

שאלתי: האם זה לא אותו המצב שבו היה משה ועם ישראל במעמד הר סיני " תתאחדו, או שכאן יהיה מקום קבורתכם!?", ועם ישראל הסכים מחוסר ברירה באומרו "נעשה ונשמע!".

מה ההבדל?

תשובה: ההבדל הוא בכך, שעם ישראל צריך לצאת תחילה ממצרים ולהגיע להר סיני, כלומר, מצד אחד, להשתוקק להגיע לתיקון, ומצד שני, להרגיש שנאת חינם הדדית ולהכיר ברע. אז נוצרת התפילה לתיקון, מ"ן, שהבורא עונה עליה ומאפשר את קבלת התורה.

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/QdNeN

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest