דף הבית / קבלה לעם / שאלות ותשובות / שאלות ותשובות, 13.05.2013

שאלות ותשובות, 13.05.2013

תשובותיהם של מרצים מ"מכללת קבלה לעם" על שאלותיהם של קוראי הבלוג

שאלה: יש לי שתי שאלות:

1. האם אפשר לעבור את הדרך הזאת לבד? עד כמה שידוע לי, היו בהיסטוריה חכמים כאלה שעברו את הדרך לבד. (ברור שאני לא מתכוון לסגפנות או התעלמות מאחרים, כי המערכת היא אחת).

2. האם ניתן לקבוע את דרגתו הרוחנית של האדם? אם כן, כיצד?

תשובה:

1. האדם בעצמו, לבדו, לא יכול לעבור את הדרך הזאת. תכונת ההשפעה מתגלה ביחסים בין בני האדם, לכן צריכים קבוצה. תיאורטית, יכולים להיות שני אנשים – תלמיד ומורה, כמו בדורות הקודמים, אבל, בכל זאת, לא לבד. מעבר לכך, אנחנו נכנסנו לתקופת התיקון ההמוני וגם זה קובע את אופי ההתקדמות. בזמנינו אפשר להתקדם ברוחניות רק על ידי השתתפות בהתקדמות הכללית והשתתפות בעבודה הכללית. וההשתתפות צריכה להיות מקסימלית בכל הרמות הזמינות לאדם. אם יש אפשרות להשתתף באירוע משותף, חייבים להשתתף פיזית ולא רק לחשוב עליו.

2. אפשר לקבוע את הרמה הרוחנית של האדם רק אם נמצאים לפחות באותה הרמה איתו. לא ניתן לעשות זאת לפי שום סממנים חיצוניים.

שאלה: לא מזמן אני התחלתי ללמוד קבלה ואני מרגיש שאני מוצא תשובות על כל השאלות המעיקות עליי מזה זמן רב. אבל שאלה אחת אינה נותנת לי מנוח, מפני שמסופר מעט מאוד על כך במקורות. אני הומוסקסואל ונולדתי כזה, אבל אני מרגיש שאני מסוגל לעבור את הדרך הזאת בדומה לגברים הטרוסקסואלים, מכיוון שיש לי רצון ענק להשיג את הבורא, לעבוד רק לטובת ההשפעה וללמוד לאהוב ללא תנאי (במיוחד אחרי הכנס בפרנקפורט, שהיה החוליה המקשרת האחרונה להכרת הצורך הזה).

אני מבין ומרגיש בכל חלקי נשמתי שיש לי רק את הדרך הזאת. תגיד לי בבקשה, כיצד עליי לבנות את הדרך הרוחנית שלי בצורה הנכונה ביותר כדי להתאחד עם הבורא?

תשובה: קודם כל, תתחיל לעשות את מה שמושך את המאור המתקן, תתכלל בלימוד הכללי ובהפצה. ובהמשך, האור יוביל אותך אחריו.

שאלה: אני החלטתי לעזוב את תפקידי בקבוצה כנציגת ארגון הנשים, מפני שאני בכלל לא מרגישה השתתפות מצד הנשים ואין לי כוח. יתכן שזה "יעורר" אותן וייתן להן רצון לשתף פעולה. יתכן שאני לא מתאימה לעבודה הזאת, מפני שאף אחת מהנשים לא אמרה לי שאולי כדאי לי להישאר. יחד עם זאת, אני בספק, האם התנהגות כזאת מצידי היא נכונה? אולי אני עושה נזק בכך שאני פורשת מהתפקיד ואני חייבת להמשיך על אף הכול?

תשובה: אם את רוצה לקבל החלטה נכונה, אז תתאספו ביחד ותדונו בבעיה. ההחלטה שמתקבלת לבד נובעת מתוך האגו שלנו, אין לה כוח רוחני.

שאלה: אני התחלתי ללמוד קבלה מתוך השיעורים המוקלטים ומהספרים שלך. אני מרגישה שסוף סוף מצאתי את דרכי. אבל אני חוששת להימצא בקבוצה. אני לא מתארת לעצמי כיצד אוכל לסמוך על אנשים לגמרי זרים. והיכן אני אוכל למצוא את הקבוצה המתאימה בשבילי? האם כדאי לפנות לבית ספר לקבלה במקום מגוריי?

תשובה: אם בעירך קיימת קבוצת חברים שלנו, תפני אליהם. זה שעבודה קבוצתית מפחידה, זה לגמרי נורמלי, כי היא מכוונת נגד האגו שלנו, שנכון לעכשיו הוא כל הווייתנו, חוץ מהנקודה הקטנה שבלב. אבל חייבים ללכת דווקא בעקבות ה"נקודה שבלב".

שאלה: החברים הרווקים מהקבוצה שלנו שואלים את עצמם, האם כדאי להם לחפש בני זוג רק מתוך אלה שלומדים קבלה? הרגָשתי היא, שהגבלה כזאת מנוגדת לטבע, מפני שלפי דעתי הבורא הוא זה שיוצר זוגות. נראה לי שאהבה הדדית יכולה לחנך את שני בני הזוג, אפילו אם אחד מהם לא בעד הלימוד.

מסיבה זאת, נשים רבות נשארות רווקות לאורך שנים. הקשיים בחיי המשפחה עלולים להתעורר גם אם יש מטרה משותפת. למשל, בעלי אפילו אוסר עליי ללמוד, אבל כתוצאה מזה הרצון שלי רק גדל. אני כל הזמן מקווה שיום אחד אני אוכל להפיץ את האור גם כלפיו. אני מאוד הייתי רוצה שהנשים הנפלאות והבחורים הנהדרים האלה ימצאו להם בני זוג. אני לא בטוחה בצדקת דבריי, לכן אני מבקשת לברר את השאלה הזאת.

תשובה: קשיים בחיי המשפחה יכולים להתעורר גם אם קיימת מטרה משותפת, אבל במקרה הזה יותר קל להתגבר עליהם. יותר מזה, הקשיים הופכים לשלבים בעלייה הרוחנית. גם יותר קל לחנך את הילדים אם ישנה הסכמה בין ההורים בנוגע לנושא הזה. לכן, עדיף לחפש בן זוג בין האנשים שהולכים באותה הדרך.

שאלה: יש לי בת מאומצת, בתהּ של אשתי מהנישואים הקודמים שלה, היא כבר בת תשע, ויש לנו גם בן שהוא בן שנתיים. מדי פעם מתעוררים קשיים בחינוך. עד כה, אני לא הצלחתי להעביר מסר לילדיי (בעיקר מדובר על בתי הבוגרת) על כך שאנחנו רחוקים מלהיות מושלמים, שגם אם דרישותיו של המורה בבית הספר מולאו, אסור להישאר באהבה עצמית וחייבים להסתכל על עצמנו בביקורתיות ובהתחשב באפשרויות ובגיל, לעבוד על עצמנו, שצריך להשתוקק להשתנות, להשתפר, ולא להישאר כפי שאנחנו היום, שזאת אחת המטרות העיקריות…

לומר את האמת, אני לא מצליח להעביר את המסר הזה גם לאשתי… האם אתה תוכל לעזור לי בעזרת שיטות או תרגילים כלשהם, ועבור הילדים, יתכן בעזרת משחקים מיוחדים? כיצד אני יכול להביא אותם למחשבה כזאת? תודה.

תשובה: מנקודת מבטה של חכמת קבלה, השיטה העיקרית והיחידה בחינוך היא על ידי דוגמה אישית.

לכל יתר השיטות, כגון: ההסברים, השכנועים, הטפות המוסר, העונשים, וכולי, יש השפעה חינוכית כמעט אפסית – זה במקרה הטוב. ובמקרה הרע, השיטות ה"נכונות" לכאורה עלולות לגרום לנזק בלתי הפיך לאדם המתפתח.

שאלה: כפי שידוע לנו מתוך חכמת הקבלה, הבורא ברא נברא אחד, רצון לקבל אחד, נשמה אחת. בעצם, הוא ברא רק אותי וכל היתר הם האמצעי להתפתחותי. עכשיו, כולנו צריכים להיתקן כדי לחזור לאותו המצב ההתחלתי (גמר התיקון) שבו כולנו נשמה אחת. כפי שאני הבנתי מתוך דבריך באחד משיעורי הבוקר, שבמצב של גמר התיקון, אנחנו עדיין נרגיש את עצמנו כנשמות נפרדות, כקבוצה.

כיצד זה יתכן? אם אני מיתקן לגמרי וחוזר לשורש ההתחלתי לאחר שפיתחתי את נשמתי עד לרמת עולם אין סוף, האם אז מסתבר שאין יותר נשמות אחרות ואנחנו מתמזגים לאחד? נשארים רק אני והבורא? ואם זה לא נכון, אז מתי ובאיזה שלב של ההתפתחות לא יהיה שום הבדל ביני ובין הנשמות האחרות כאשר אנחנו מתמזגים לתודעה אחת, למוח אחד, לנשמה אחת ולא יישארו יותר הבדלים בינינו?

תשובה: אנחנו לא מסוגלים להבין את המצב של גמר התיקון, מפני שכל המילים והמושגים שלנו, נכון להיום, הלך המחשבה והתפיסה הם תולדה של השבירה, של האגו.

העיקרון הבסיסי בתפיסה הוא, שבנברא כבר צריכה להיות צורה, דוגמה של מה שהוא תופס. ולנו אין צורה של המצב המתוקן ברמה הרעיונית.

באופן כללי, ניתן לומר, שבגמר התיקון לא יישארו הבדלים ב"הרגשה של כולם" במובן האגואיסטי, אבל כל ה"כלים" שהיו קיימים אי פעם, יורגשו לא בהבדל ביניהם אלא בחיבור הכללי והמאושר בינם לבין האור. וזה לא סתם מחזק ומעשיר את החיבור בצורה אין סופית, אלא זה בונה שלמות. ואם חסר אפילו הכלי הקטן ביותר, אז מייד כולם מרגישים זאת כחיסרון, כלומר, נעלמת השלמות.

שאלה: מזה מספר שנים אני מתעניין בתורות הנסתר. אבל ממש לא מזמן, אחד ההוגים החזקים גרם לי ללמוד את חכמת הקבלה. אני התחלתי מצפייה בווידיאו ב-YOUTUBE, שם אתה משוחח עם אנשים שונים על אותם הדברים העיקריים בצורת שאלות שונות, אבל הבעיות שהם מתארים מסתכמות בתשובות ששמענו לא פעם. סדרת התכניות "סודות הספר הנצחי" נראית לי יותר מעניינת ואני התחלתי להתעניין עוד יותר, ואפילו התחלתי להקשיב להרצאות בשידור חי.

בהמשך, אני התחלתי לקרוא בספר הזוהר. כאן עוד בהקדמה (המקיפה ביותר) אני גיליתי המון ניגודים שאותם אפילו פרסמתי בפורום, אך התשובות שקיבלתי מהמדריכים היו קשורות רק בעקיפין לנושא, ובכלל לא קשורות לחומר הנלמד. האם אתה יכול לפרש את המושגים המנוגדים ואת הסתירות?

תשובה: הניגודים הם בלתי נמנעים, הם טבועים כבר בתוך הקיום של הנברא כאגו, כתופעה, שמטבעה הפוכה מהבורא. וגם בכל מה שנובע מכך, כלומר, קיום הבורא והנברא, יחד עם "אין עוד מלבדו", וכן הלאה.

השאלות שמתעוררות אצלנו בנוגע לכתבי המקובלים, ובעיקר בנוגע לספר הזוהר, הן תוצאה של המצב האגואיסטי המנוגד למצב האמיתי המתוקן של חיבור עם הבורא. ודווקא מתוך המצב הזה נכתב ספר הזוהר.

מתוך זה נובעות לפחות שתי מסקנות:

1. אנחנו לא מסוגלים לקבל תשובות ברמה שלנו, בדיוק כפי שבלתי אפשרי לפתור בעיה ברמה שהיא נוצרה, אלא כדי לפתור אותה חייבים לעלות לפחות לרמה אחת מעליה.

2. הניסיונות להבין, ובמיוחד לדון ברמה שלנו על ה"סתירות" שאנחנו רואים בספר הזוהר, הם שטויות.

לכן, האדם פותר את הסתירות רק על ידי טיפוס במדרגות ההשגה. ועל כך נאמר "אין לאדם שמחה גדולה יותר מהתרת הספקות".

שאלה: כאשר הקבוצה העולמית הקבלית תעבור "מחסום", האם החלק הנותר מהאנושות ירגיש משהו?

תשובה: כן, הם ירגישו כל אחד במידת רגישותו. הרגישות תלויה בהרגשת הצורך בתיקון ובכוח הרצון לתיקון.

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/sVkEF

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest