קבלה, מדע ומשמעות החיים – הרב מיכאל לייטמן בלוג אישי
תשובות של מרצים ממכללת "קבלה לעם" לשאלות של קוראי הבלוג שלי בשפות השונות:
שאלה: לאחרונה שאלה אחת אינה נותנת לי מנוח: האם באדם שאינו מאמין לאדם, יכולה להיות הנקודה שבלב, השתוקקות אל האור? בני אדם שאינם סומכים אחד על השני, שונאים אחד את השני, מתאכזרים אחד לשני, מתגאים בדת שלהם…לימדו אותנו שמשה שבר את לוחות הברית, מכיוון שהמילים "ואהבת לרעך כמוך" לא היו חרוטות עליהם – הוא באמת אהב את אלה שלא היו ראויים לכך ורק הודות למעשה שלו, נתנה לעם הזדמנות נוספת. מה השתנה מאז?
תשובה: מאז מיצינו את המשאבים של ההתפתחות האגואיסטית, ואנחנו ניצבים על סף ההכרה שהעולם אחד, ואנחנו – אחד שלם. עדיין לא כולם רואים זאת, אך הטבע ידחוף אותנו לזה. כך שלא צריך לשפוט אף אחד, אלא צריך לעבוד על התיקון העצמי, למשוך את האור העליון, לגרום להתעוררות הכללית.
שאלה: האם הנשמה מתחלקת לאומות?
תשובה: הנשמה האחת מורכבת כמו כל פרצוף רוחני, מתכונות (בחינות).
כל האומות עם המנטליות שלהן, הייחודיות שלהן, המיקום הגאוגרפי וההיסטוריה שלהן – הן הביטוי חיצוני בדרגת "העולם הזה" של תכונות שונות, חלקי הנשמה הכללית שלנו. בגלל שבירתה, העמים מרגישים יותר את ניתוקם מאשר את השתייכותם לגוף אחד. זה מה שאנחנו רואים ביחסים האגואיסטיים בינינו. במצבם המתוקן, החיבור ביניהם באהבה ועזרה הדדית יתבטא בכלי אחד לאור הבורא.
