דף הבית / קבלה לעם / שאלות ותשובות / שאלות ותשובות, 03.08.2012

שאלות ותשובות, 03.08.2012

תשובותיהם של מרצים מ"מכללת קבלה לעם" על שאלותיהם של קוראי הבלוג

שאלה: אני פגעתי במישהו ומרגיש רע מאוד בקשר לזה. הרגשת האשמה חזקה מאוד. אני בעצמי לא מבין מדוע וכיצד זה קרה. אני בכלל לא התכוונתי לפגוע באדם הזה. תגיד בבקשה, לשם מה אנחנו צריכים את הרגשת האשמה? האם אתה יכול לתת לי עצה כלשהי?

תשובה: תקרא בבלוג את הפוסט "אברי החישה של קשר", הוא עונה על שאלתך ומסביר כיצד להתייחס נכון לתכונות שלנו.

שאלה: אתה כל הזמן מדגיש שלומדים רק מדוגמה. מפיצים, מרצים, מורים – כל זה תיאוריה. השאלה, היכן הדוגמאות? היכן נמצא הדבר הזה שכשמסתכלים עליו, כל אדם בעולם יכול לקחת דוגמה ולממש בכל מצב בחיינו? אנחנו צריכים דוגמה.

תשובה: אם אתה שואל בנוגע ללימוד הקבלה, על ההתקדמות הרוחנית, אז התשובה היא – בקבוצה, בין החברים שחייבים להציג אחד לשני את תכונת ההשפעה. אפילו בצורה מגושמת, "ילדותית", זה לא חשוב. אנחנו משחקים כמו ילדים, וכמו ילדים מתפתחים. אבל אם מדובר על חינוך אינטגרלי, אז גם הוא בנוי כולו על תרגילים קבוצתיים, שבעזרתם אנחנו לומדים להרגיש אחד את השני.

שאלה: לעתים קרובות קורה שאני שואל אותך שאלה, אחרי זה אני קורא ספרות קבלית או מקשיב לך או סתם במקום כלשהו, ובמקרה מבין את התשובה. אין זה מקרה, נכון?

תשובה: לא מקרה, פירושו שאתה הבשלת מספיק כדי להיות מוכן להבין את התשובה הזאת. וברגע הבא יסתבר ששוב אין הבנה, ומתחילה עבודה חדשה. ההבנה מגיעה דרך אור הבורא, והוא מורגש בתוך הכלי באותה המידה שהכלי היה מסוגל להכין את עצמו ולתקן. ולאחר מכן, יש גילוי חדש של האגו, ועבודת תיקון חדשה, וכך עד גמר התיקון.

שאלה: אני רוצה לשאול אותך על היחס הנכון כלפי העולם שלנו. האם צריך לראות בו "בית ספר" לעלייה הרוחנית ולהבין שאנחנו נמצאים בתוך תבנית, והכול נקבע מראש על ידי הבחירה שלנו? אבל האם זאת לא הטעיה מצד התפיסה השכלית שלנו? כלומר, האם אנחנו מסוגלים להרגיש את כל ההשפעה של "הבית ספר" הזה, בלי לחדור רגשית וחושית לתוך כל המערכת הזאת?

תשובה: אם אדם מממש נכון את הבחירה החופשית, אז אין אשליה, מפני שהוא נמצא בהשפעת שני כוחות שווים – כוח הבורא, ההשפעה, וכוח האגו שלו. להיפך, דווקא אז הוא מקבל אפשרות לבחון את מצבו, מפני שאנחנו מבחינים במשהו דרך השוואה בין הפכים. ובעולמנו, כאשר שולט בנו רק כוח של האגו, בלתי אפשרי לגלות שום דבר, אנחנו נמצאים כמו בחלום.

שאלה: יש לי שאלה אליך: האם יש משהו משותף בין סגפנות, אסקטיזם (Hesychasm) לקבלה?

Hesychasm (מיוונית ἡσυχία "שקט, דממה"). בקיצור, אסקטיזם – היא שיטה של תפילה שכלית – לבבית יחד עם שליטה על כל המחשבות היוצאות מבפנים שגורמת לניקוי המוח והלב ומכינה (אבל לא גורמת בעצמה) את הסגפן לראות את אלוקים. ברור שלא מדובר על ראיה אמיתית, פיזית, אלא ראיה רוחנית "פנימית".

תשובה: אם לשפוט לפי התיאור, אין שום דבר משותף בין אסקטיזם לקבלה. בקבלה אין תרגול מנטלי, זאת דרך התפתחות טבעית של האדם בהשפעת הסביבה הנכונה שמחזקת את השפעת "האור המקיף" – הכוח היחיד שמסוגל להביא אותנו אל העולם הרוחני.

שאלה: אם האפשרויות שעומדות לפני הנברא ברגע בחירת מצבו העתידי, גרועות יותר מאיך שנראה לו הבורא, אז הרצון הזה, הבחירה הזאת, היא לא חופשית. כדי לעשות בחירה חופשית בהשתוות הצורה עם הבורא, חייבות להיות הזדמנויות שוות, ולמרות זאת, על פי קריטריון כלשהו יש לבחור בבורא, במצבו. מהו הקריטריון הזה? "אמונה"?

תשובה: צריך לבחור בסביבה הנכונה, על כך כותב בעל הסולם במאמר "החרות". בחירת הסביבה זאת הבחירה החופשית היחידה שיש לאדם.

שאלה מהבלוג באנגלית: אם אדם לומד בקבוצה בין שעה לשלוש שעות ביום, האם ביתר הזמן כשהוא אינו קשור עם הקבוצה (למשל בזמן העבודה), עליו להשתדל לשמור על הכוונה בעזרת קריאת מאמרים, ספרים ולימוד עצמי? או שזאת שאיפה אגואיסטית?

תשובה: נכון לרגע זה כל השאיפות שלנו אגואיסטיות. אבל "מתוך שלא לשמה באים לשמה". אם אדם באמת קושר את עצמו לקבוצה בפועל ובמחשבה, הוא מחזק את השפעת המאור המחזיר למוטב על עצמו, ובסופו של דבר מגיע לכוונה הנכונה.

שאלה מהבלוג באנגלית: (התייחסות לפוסט "ההשלכות של הכנס"). אני מופתע מהמסקנות הללו. תפרט בבקשה יותר, מדוע נבחר קריטריון בלתי צפוי ומפתיע כזה. כיצד החברים ירגישו קשר וערבות הדדית אם יורחקו מהמעגל המרכזי? האם זה לא טבעי שלכל אחד יש רצון להשתייך דווקא למעגל הזה?

תשובה: נתתי תשובה ממצה על כך:

"את התנאים לא אני המצאתי, אלא המקובלים הורו כך, כולנו מכירים אותם היטב, אך איננו מוצאים לנכון לבצע אותם בדיוק, אלא מאמינים שהם לא הכרחיים לגילוי הבורא. עכשיו בפעם הראשונה נתנו לכולנו להבין זאת.

מי שלא מרוצה מהדרישות האלה, אני מפנה אותם לבורא – אולי הוא ישנה עבורם את תנאי הקשר עימו – "חוק השתוות הצורה". למי שמבין מדוע מחויבים התנאים האלה, יש אפשרות לבחור היכן עליו להימצא, באיזה מעגל: מרכזי או מעגלים חיצונים יותר…"

שאלה מהבלוג באנגלית: האם על האדם לראות את השיעורים המוקלטים יחד עם הקבוצה, או שהוא יכול לראות אותם לבד ובצורה כזאת להתקשר עם הקבוצה? מה נחשב לקשר/חיבור, ומה לא?

תשובה: קשר, זה בעיקר ציות למה שהקבוצה קבעה ולא מה שאדם המציא לעצמו. יש נסיבות שונות, אולם בכל מקרה צריך להשתדל להיצמד למסגרת הקבוצתית ככל האפשר.

שאלה מהבלוג באנגלית: במה יכולה לעזור הקבוצה לאחד מחבריה שסובל ממגבלה פיזית קשה, טרשת נפוצה, ושאפילו חושב על התאבדות?

תשובה: לחשוב עליו, לשמור על קשר עימו, לעודד עד כמה שאפשר. חובה שהחבר ירגיש שהוא חלק מהקבוצה, שהקבוצה לא שוכחת אותו ודואגת לו.

שאלה מהבלוג באנגלית: עד כמה על האדם להיות קשור עם חבריו דרך כתבי המקור האמיתיים? נניח, הוא עובד כדי לפרנס את עצמו, אבל הזמן עובר והוא אינו מצליח להגיע לשגשוג כלכלי, ובו בזמן הוא לא נמצא בקשר עם חבריו בשל עומס בעבודה. האם עדיף שהוא יעביר את כל תשומת ליבו לקשר עם חבריו והלימודים?

תשובה: הצלחה כלכלית זה מושג מופשט, כל אחד מבין אותו אחרת, אבל אדם צריך לספק לעצמו ולמשפחתו הכרחיות. להתקדמות הרוחנית מוקדשת כמות זמן פנוי שניתנת מלמעלה – יתכן ששעה או חצי שעה ביום. ומתחשבים בזמן הזה. אבל לא משנה כמה זמן פנוי יש, צריכים להקדיש אותו עד תום לעבודה בקבוצה ולהפצה.

שאלה מהבלוג באנגלית: לאחרונה, בשיעור תע"ס אתה דיברת על הגבלת הרצון לבקר במועדון לילה. אני לא הבנתי האם זאת הייתה מטאפורה או שאתה התכוונת באמת להגבלת התענוגים בעולמנו? לפעמים אתה אומר שצריך להנות מהעולם הזה, לא להגביל ולא "לאכול את עצמך". אבל לפעמים זה נשמע כאילו אנחנו צריכים להגביל את עצמנו בכל התענוגים. לפי דעתי ההגבלה היחידה שצריכה להדאיג אותנו בעולמנו – זהו יחסנו לחברים בקבוצה. האם אתה יכול להבהיר זאת? אולי צריך לקיים סדנא בנושא זה? לא רק אני זקוק לבירור בנושא זה, אלא גם כל חברינו וכל הכלי העולמי. הסביבה – זה הכול!

תשובה: הטעות הגדולה ביותר היא שאנחנו חושבים שעלינו לעשות משהו עם עצמנו, למשל, להגביל את עצמנו במשהו, לא משנה אם אלה תענוגים בעולם הזה או ביחסים עם החברים לקבוצה. עבודתנו שונה לחלוטין – היא להאדיר את תכונת ההשפעה, הערבות, החיבור בין החברים. לא לעסוק בעצמך אלא בסביבתך. כאשר ההשפעה תהיה חשובה לחבריי, היא תהיה חשובה גם לי, ואז אני בעצמי אעדיף שיעור או הפצה מאשר מועדון לילה, בצורה טבעית בלי מאמץ. אז אני אתחיל לנצל את הנאות העולם הזה באותה המידה שהן באמת נחוצות, וזה יקרה מעצמו. וגם לחבריי אני אתחיל להתייחס נכון, אם מול עיניי תהיה כל הזמן דוגמה של יחס כזה. אתה כתבת נכון: הסביבה – זה הכול. זאת הבחירה היחידה שלנו, דווקא אותה צריכים לממש נכון.

שאלה מהבלוג באנגלית: אתה אומר, שכל מה שאנחנו רואים בעולם שלנו זאת השתקפות של התכונות הפנימיות שלנו. אילו מן התכונות שלנו מציגים בעלי החיים בעולם שלנו? האם התכונות שאנחנו רואים בבעלי חיים יכולות להתחבר עם תכונות אנושיות טיפוסיות? תסביר בבקשה מעט בהרחבה – משני צידי האגו בעזרת דוגמאות.

תשובה: הרצון שלנו בנוי מארבע דרגות של "אור ישר": "דומם", "צומח", "חי" ו"מדבר" (אדם), לכן גם בעולמנו אנחנו רואים שהטבע מתחלק לארבע מרכיבים אלה. אבל על פי התופעות שרואים מבחוץ, בלתי אפשרי ללמוד את התכונות הפנימיות שלנו בצורה ישירה. זה אפשרי רק אם מתעלים מעליהן, יוצאים לעולם הרוחני ומשם מבינים כיצד עובדים הרצונות שלי ומדוע הם מאלצים אותי לראות את העולם דווקא כזה ולא אחר.

שאלה מהבלוג באנגלית: מהו האופי ומטרת הכמורה? עד כמה זה חשוב ומדוע? מהו תפקידה של הכמורה ביחס לבורא?

תשובה: אנחנו תמיד רוצים שיהיה מתווך בינינו לבורא, שיהיה בדיוק כמונו, שיבין אותנו, שירחם, שיסלח. לכן, רוב הדתות בנויות כך שיש בהן אנשים שלוקחים על עצמם את תפקיד המתווך הזה. אבל "בנוגע לבורא", נחשבת רק ההשתוקקות האישית של האדם לגלות את הבורא והמאמצים שהוא משקיע לשם כך, ורק עבודתו הרוחנית האישית. לכן בקבלה אין כמורה.

שאלה מהבלוג באנגלית: תסביר בבקשה את חזונו של בעל הסולם והמלצותיו לסדר העולמי החדש ולנתיב ההנהגה הרוחני. מהם ההבדלים העיקריים בין הצעותיו לשיטות הניהול המודרניות של השלטונות של היום. האם השקפתו של בעל הסולם בנוגע לניהול קרובה לסוציאליזם רוחני, וכיצד בדיוק זה עובד?

תשובה: ב"כתבי הדור האחרון" בעל הסולם מסביר כיצד תיראה האנושות בגמר התיקון. אבל אין שם הוראות פוליטיות וכלכליות מדויקות. המאמר מתאר רק תכונות כלליות של תפקוד החברה "המתוקנת". אנחנו לא יכולים לחזות עכשיו מה תהיה צורת ההנהגה, לשם כך אנחנו זקוקים לשכל "אינטגרלי" מיוחד, שאדם תופס את החברה כדבר אחד שלם, והוא עצמו – כחלק בלתי נפרד ממנה. ככל שהחינוך האינטגרלי יתפשט, המאפיינים של אותה החברה, המבנה הכלכלי והחברתי שלה יתגלו בצורה יותר ויותר ברורה.

שאלה מהבלוג באנגלית: אני כותב לך בשם הקבוצה הוירטואלית מפורטוגל. לאחרונה הזכרת שכשאנחנו נמצאים בבירורים, אז 90% מהזמן עלינו להימצא ב"קו ימין", ורק 10% מהזמן להקדיש לביקורת על החסרונות. כיצד ממשים זאת? האם יש עצות מעשיות כלשהן לשם כך?

תשובה: קודם כל צריכים להיות בטוחים שנמצאים כל הזמן ב"קו ימין", מפני שמהטבע זה הפוך. ורק כאשר בטוחים בכך, אפשר להתחיל לעורר בעצמנו "קו שמאל".

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest