קבלה, מדע ומשמעות החיים – הרב מיכאל לייטמן בלוג אישי
תשובות של מרצים ממכללת "קבלה לעם" לשאלות של קוראי הבלוג שלי בשפות השונות:
שאלה מהבלוג באנגלית: בכל אחד מאיתנו יש חלק נשי וחלק גברי. אצל הגבר החלק הגברי הוא השולט, ואילו אצל האישה החלק הנשי הוא השולט. מה זה מסמל אצל זוגות הומוסקסואלים?
תשובה: לצורך תיקון הנשמה, שבו אנחנו עוסקים בחכמת הקבלה, לא חשובים בכלל המין, ולא הנטיות המיניות. אם מדברים על הגופים, אז ערבוב התכונות והמגמות המיניות שאפשר לקרוא להן תופעה המונית, הן אופייניות לאגו שלנו, שהוא חומר חסר ערך בדרגת התרחקותו האחרונה מהמקור. מצד אחד, כך מתבטאים התפוררותו וחדירתם הדדית של חלקיקי האגו, ומהצד השני, התחזקות המגמה לביטוי חיצוני בלבד בכל הקשרים – ההנאה. הגבר בעולם שלנו מסמל את תכונת הבורא, ההשפעה, ובתהליך של ההתפתחות הרוחנית יהיה עליו לעלות לדרגה הרוחנית של תכונה זו. האישה מסמלת את תכונת הנברא, לקבל למען הבורא. ברית בין שתי הנטיות הללו תביא את העולם לתיקון. על הגברים ועל הנשים בעולם שלנו יהיה לגלות עוד את תפקידם המיוחד בעניין הזה. ברור שכל המתרחש עם הגופים שלנו במצבנו בעולם שלנו אינו משנה את המצב.
לפני שבועיים בערך נשאלה שאלה בשיעור הבוקר בעניין חינוך לילדים.
אחד התלמידים (מוטי מור) סיפר שכשהוא היה ילד, המורה שלו סיפר לו שמשה שוחח עם הבורא, אבל הוא ראה רק את האחור של הבורא. ובמשך כל חייו אותו הילד שכבר הפך לאדם מבוגר, הסתובב עם תמונה בראשו שלבורא יש גב שרירי וחסון.
כשהייתי ילדה חונכתי בגן דתי, והגננת הבהירה לנו היטב, שלבורא אין גוף או דמות הגוף ושאסור בתכלית האיסור לצייר את הבורא. בתור ילדה כאשר ביקשתי ל"צייר" את אלוקים לפי תפיסתי דאז, הבנתי שאי אפשר לציירו בצורת אדם ולכן ציירתי מעין ענן שמבחינתי סימל את הכוח העליון.
כיום אני עוסקת בחינוך ואומנות, ואף למדתי קורס במכללה על איור ספרי ילדים.
שאלתי היא, בספר "הקוסם" מצויירת דמות של אדם גדול וילד קטן, לפי הסיפור ניתן להבין שהאדם המבוגר מסמל את הבורא.
האם זה לא נכנס לאיסור פסל ותמונה ?
אולי כדאי להחליף את האיורים בספר, ולא לצייר אדם מבוגר. עדיף שלא תהיה המחשה בכלל, מאשר ציור מטעה. ניתן לאייר את הספר באופן שונה, או לצייר ציור מופשט יותר.
בהצלחה.