קבלה, מדע ומשמעות החיים – הרב מיכאל לייטמן בלוג אישי
תשובות של מרצים ממכללת "קבלה לעם" לשאלות של קוראי הבלוג שלי בשפות השונות:
שאלה מהבלוג באנגלית: בשיעור הקבלה היומי מה-24.11.10 דיברנו על האמונה ב"חיים לאחר המוות". הגענו למסקנה שלאחר שהגוף מת, שום דבר לא נעלם. נניח שהבנתי שאני לא בהמה, אלא רצון לקבל או להשפיע. עכשיו, כשאני רצון לקבל בגוף אנושי, יש לי אשליה של חמשת החושים המציירים לי תמונה של "החיים בכדור הארץ". (ארץ – רצון לקבל?). לאחר שארגיש את עצמי אגואיסט/רצון לקבל ב-100% נוצרת בי אשליה/תמונה אחרת? אם כן, כיצד ניתן להגדיר אותה? האם היחס שלי כלפי השינויים באשליה/בהולוגרמה הזאת ישתנה? האם תוכל להסביר זאת?
תשובה: איננו מפתחים בכוונה את "הרגשת האגואיסט המוחלט". חכמת הקבלה היא מדע על הבורא, על תכונותיו, היא מסבירה כיצד לרכוש את התכונות הללו. היא מפתחת באדם רצון להשיג את התכונות הללו, קודם ההרגשה שלהן (לפי העיקרון שרק האור מוליד חושך) יוצרת באדם תמונה ובה הוא ההיפך מן הרצוי. לקראת המצב הזה, האדם כבר חי עם רצונות חדשים לגמרי, כאילו בעולם חדש שלפני העולם הרוחני. מעבר לאשליה המצוירת על ידי החושים שלנו, הוא יראה תמונת הכוחות היוצרים בו את האשליה הזאת. הוא עוד לא רואה את התמונה החדשה הזאת, אך רוצה מאוד להיות חלק ממנה, הוא מרותק על ידי העבודה הפנימית, הניתוח, יצירת רצונות ובקשות, יצירת הסביבה. מובן שהיחס לעולם, לאשליה, ולכל השינויים שבו משתנה, אם האדם יתקן את עצמו כך הוא יתקן גם את העולם.
שאלה מהבלוג באנגלית: האגואיזם מניע אותנו ושולט בנו. אם נתעלה מעליו, מעל הטבע שלנו, אז נתעלה לרוחניות. מה עליי לעשות? לנסות להשתלט על האגו שלי? להונות את האגו על ידי פעולות גשמיות לחיבור, על ידי עבודה "לא לשמה"? להכריח את עצמי לדכא את הרצונות להיות "לעצמי", להיות עצלן ואגואיסטי? האם באמצעות הפעולות האלו נגלה את ההרגשה ההפוכה לאגואיזם, את הבורא?
תשובה: על ידי אף פעולה לא נגלה את הבורא ולא את האגו ההפוך לו. רק האור העליון יכול לעשות זאת, ועלינו לשים את עצמנו תחת השפעתו. האור העליון מגיע אלינו בזמן לימוד ספרי המקובלים, אם לומדים עם כוונה נכונה, והמאמץ שלנו לחיבור מאפשר לנו לבנות את הכוונה.
