קבלה, מדע ומשמעות החיים – הרב מיכאל לייטמן בלוג אישי
תשובות של מרצים ממכללת "קבלה לעם" לשאלות של קוראי הבלוג שלי בשפות השונות:
שאלה: מדוע יש לי הרגשה שהבנתי בתפיסת המציאות פשוט מקבלת הוכחה בזמן שיעורי הקבלה היומי, כאילו ידעתי את כל זה קודם?
תשובה: מימשת את עצמך ברמת מסוימת בהתפתחות הרצונות, ובמידה הזו קיבלת "הארה", הרגשת ההבנה ושלמות התפיסה. כעת צריך להתקדם, ובדרך מצפה לך גילוי האגו הבא, כלומר הרגשת הריקנות, חוסר אור, חוסר הבנה מוחלט של כל המתרחש. זהו תנאי הכרחי לגדילה שצריך להתייחס אליו כמו למקפצה להמשך העלייה. העיקר הוא לזכור שלא המצבים בעצמם חשובים, אלא קצב התחלפותם, כדי לעבור את כל הדרך מהר ולהגיע לגילוי מלא של הבורא. מה שעוזר לזרז את החלפת המצבים היא סביבה נכונה.
שאלה: כיצד אני יכול לבקש עזרה מהבורא אם אני לא יודע מה זה? כל פעם שאני רוצה שהבורא יעזור לי, אני מרגיש שאני פונה לחלל ריק ומבקש משהו שבאמת אינו קיים. כיצד ניתן להבין שאני מעלה בקשה בכיוון הנכון?
תשובה: צריך לחפש את הבורא היכן שהוא מסתתר מאיתנו, בתוך הקשר עם הקבוצה. בהדרגה הוא מופיע לפנינו, תחילה מאחור כמו פרעה, כוח השבירה, ואחר כך באמת ככוח ההשפעה והאהבה. לכן הפעולה, המחשבה, הבקשה, צריכים להיות בכיוון איחוד הקבוצה, רק אז הן נכונות. זו בדיקה מעשית אמיתית, לא צריכים לדמיין. הקבוצה קיימת בעולם שלנו דווקא כדי לעלות על פני צורתה "השבורה", לחברה לאחד שלם ולקבל הזדמנות לגלות את הבורא.
אני כל הזמן מנסה להבין את המנגנון של בקשה מהבורא לשינוי . ופתאום תוך כדי קריאת השאלה והתשובה, נדמה לי שקבלתי רמז.
שלב א.אינך יכול לפנות לבורא כי הוא נסתר, כלומר אינך מזהה אותו הוא כאילו לא קיים בידיע שלך,אפשר רק להאמין לגדולים.
שלב ב. באותו רגע שאתה פונה בבקשה\דרישה אמתית לבורא, שישנה אותך, זהו הרגע שאתה מסיג אותו(יודע שהו קיים ואין עוד מלבדו),
לכן אתה בכלל יכול לפנות אליו
שלב ג. זאות אומרת שדרישה אמתית לשינוי היא השנוי בעצמו