קבלה, מדע ומשמעות החיים – הרב מיכאל לייטמן בלוג אישי
תשובות של מרצים ממכללת "קבלה לעם" לשאלות של קוראי הבלוג שלי בשפות השונות:
שאלה: כיצד נדע אם התכללנו בתוך הנקודות שבלב האחרות? האם זה שייך לאנשים שאיתם אני מתחבר או לרצון שלי להתחבר עם אותם הרצונות של האחרים?
תשובה: החיבור הוא תמיד חיבור בין הרצונות ולא בין האנשים. אפילו בעולם שלנו מה שמאחד את האנשים היא ההשתוקקות, לפחות העניין במטרה משותפת, לממש בהשגת המטרה את הרצון שלהם. בעניין שלנו זה פועל כמצפן, כמנגנון העלייה היחיד שקיים.
כשאנחנו מנסים לאחד את הרצונות שלנו, לפעמים קשה לנו אפילו להניח ש"אצל אחרים זה כמו אצלי". לפעמים זה בר-השגה "בתוך החומר", בהרגשה, באירועים משותפים, בכנסים. במיוחד קשה, כמעט בלתי אפשרי, לתאר תמונה עליה כותבים המקובלים שכולם סביבך, כל החברים שלך, מתוקנים ומחוברים, הם הנשמה היחידה שבה רק אתה חסר. כשאנחנו מצליחים לפעול יחד עם אותה הכוונה, עם אותן המחשבות, זו ההתכללות ההדדית של הנקודות שבלב שלנו.
שאלה: מי זה אליהו? נראה שאתה עושה את העבודה שלו: עבודת האדם שסלל את דרכו של משיח. האם אתה לא אליהו?
תשובה: המקובלים מזהירים אותנו מתיאור כוחות ותכונות המתוארות בתורה, בזוהר ובספרי המקובלים, בצורת "גיבורים עלילתיים" כאנשים אמיתיים. בשפה יותר פשוטה, התיאורים האלה גובלים בעבודת אלילים. גם בנוגע לאליהו, שהוא כוח "להסרת כל הספקות" (כפי שנאמר על אליהו) שרק האור של הבורא, המשיח, יכול להציל אותנו מכל הצרות בעולם, כלומר כוח "שסולל את הדרך למשיח". אם אנחנו יחד עושים עבודה שעליה אתה שואל ואני עונה, עוזרים לחלקים האחרים של הנשמה הכללית להתיר ספקות, אז מי מאיתנו הוא אליהו אתה או אני? 
