קבלה, מדע ומשמעות החיים – הרב מיכאל לייטמן בלוג אישי
תשובות של מרצים ממכללת "קבלה לעם" לשאלות של קוראי הבלוג שלי בשפות השונות:
שאלה: כלפי מה מתגלה בדרך כלל השנאה: כלפי דרגות נמוכות, תכונות אחרות? בבקשה תסביר.
תשובה: כשאנחנו מפתחים את הרצון לבורא, אנחנו מתחילים להרגיש את התנגדות האגואיזם ומתחילים לשנוא אותו, כי מרגישים שהוא נמוך ביחס להשתוקקות שלנו לעלייה, למטרה. יחד עם זאת עלינו להיות קשובים לתחבולות של האגואיזם, כי הוא יודע מהר מאוד "להתחמק מהאחריות" ואנחנו מתחילים להרגיש את השנאה כלפי החברים למטרה. יש לו הרבה תכסיסים כדי להשיח את דעתנו, כולל השנאה כלפי תכונותינו "הגשמיות", האופי שלנו והרצון לתקן אותו. כך הוא הופך אותנו ל"מתקני העולם" שעליהם כתב בעל הסולם, וגורם לנו לשכוח את הדבר היחיד לו צריך לדאוג, תיקון הנשמה בחיבורה לנשמות האחרות.
שאלה: אינני מבינה את המטרה ליצור קבוצות גשמיות. האם הצורך בהן הוא רק בלהראות אחד לשני את הנקודות שבלב? אני זוכרת שכשרק התחלתי ללמוד, אמרת שבכלל אין צורך בקבוצות הגשמיות, אך כיום הן מרובות, לשם מה?
תשובה: בקבוצה הגשמית יש הרבה יותר הפרעות בעבודה ב"התאמת" הנשמות, בהחזרתן למצב הנשמה הכללית, משמע שיש הרבה חומר בעבודת ההתגברות על האגואיזם. גופים, פרצופים, תכונות של אלה שבקבוצה מפריעים ומשיחים את דעתנו, ובהתחלה הם נראים כחברים. כשהאדם נמצא בפעילות עם כל אלה, הוא שוכח שהחברים הם הרצונות לבורא המסתתרים מאחורי גופים, תכונות "טובות" או "רעות". מצד שני, השראה, התרוממות רוח, התכווננות למטרה שאותן ניתן לקבל כשמתאספים הרבה אנשים יחד עם מטרה משותפת – הרבה יותר חזקות, מאשר ללא ההתקשרות "הגשמית".
אומנם כל זה רק מדרגה, נותנים לנו זמן כל עוד איננו מסוגלים להרגיש את הנשמות האחרות ללא הקשר הפיזי. כך, אלה שמתחילים ועובדים בקשר הוירטואלי נמצאים בתנאים "מתקדמים", הם צריכים להדליק את "הניצוץ בנשמה" כמעט ללא עזרה של הגוף ושל תכונותיו. בכיוון הזה נמצא כל העולם, במצב המתוקן כל האנושות מחוברת בשאיפה מאוחדת אל הבורא, אף על פי שרובם אפילו לא מכירים זה את זה. מישהו צריך להיות הראשון בעסק הזה.
