שׂדה משחק

laitman_2010-05_ny_930cb3b636_b.jpg

העתקה של המדרגה הרוחנית האחרונה השבורה מתגלה בנו כעולם גשמי, שאותו אנחנו מרגישים בחמשת החושים שלנו. עם זה, גם החומר וגם החושים הם מדומים, הם מציירים קווי מתאר רוחניים, דמוי תמונה על הקיר. התמונה ישנה, אך היא לא ריאלית. המציאות נמצאת שם, מאחורי הקיר, ואילו על הקיר זו רק הקרנה.

אנשים צופים בסרטים וחווים כל מיני חוויות. זה ממשי או לא? אלה הן פשוט תגובות והתפעלויות שלנו. אנחנו כאילו חיים בסרט שאותו מקרינים לנו.

אבל חוץ מהסרט הזה, אני לא ראיתי שום דבר ולא יודע כלום. בתוכו מתרחשים ועוברים כל החיים שלי, ולכן כל ההרגשות שלי משקפות את מהלכו. הראייה, השמיעה, הטעם, הריח, המישוש, כל זה משתקף בסרט הזה.

היום מקרינים לנו סרטים תלת ממדיים, שמספקים לנו מציאות עוד יותר גדולה. וזה בכלל לא סוד, שאפשר למקם את האדם באיזו ספירה, ולהראות לו, שזה כביכול החיים שלו. אם הוא יתרגל לעולמו הקטנטן, אז לך תוכיח לו שקיימת מציאות חיצונית. "הנה בני אדם, הנה כדור הארץ, הנה כוכבים, הכול במקום…". בחושים שלו הוא לא יוצא מחוץ למסגרת של הספירה הזאת. עבורו מחוץ לגבולות ההרגשות הנוכחיות שום דבר אינו קיים. הוא לא מרגיש באיזה חוש נוסף חיסרון למשהו, נחיתות של המציאות שלו.

הנה גם אני היום, על ידי חמשת החושים שלי, תופס רק את מה שנמצא בתוך העיגול שלי. איפה עוד חוש אחד, כלי, שלא ניתן למלא אותו בשום דבר שקיים כאן, כמה שלא תנסה? החיסרון הנוסף הזה נקרא "נקודה שבלב" (•), והיא מכוונת לֵמה שנמצא מחוץ ליקום שלנו. בזה שהאדם מרגיש את הרצון הזה, הוא לא מוצא את מקומו, הולך לחפש, ובסופו של דבר, מוצא אותנו. והמטרה שלנו, זה להביא אותו לקשר עם העולם החיצוני. הוא צריך לפרוץ החוצה מעבר ל"גדר", להיפטר ממנה.

כאן כל העניין הוא, שהספירה שלנו בנויה כהעתקה של העולם העליון, יש איזה דמיון ביניהם. צריך רק להשתמש נכון במה שנמצא כאן. אני לוקח את הניצוץ שלי, את ה"נקודה שבלב", ומכניס אותו ליחסים הדדיים עם החברים, כאילו שרוצה לאהוב אותם. ואז אני רואה, שלמעשה אני לא רוצה בזה. אבל החיסרון כבר נוצר, הניצוץ כבר קיבל כיוון ובהתאם לזה אני יכול לדרוש תיקון.

באופן כזה, העיקר זה להכניס את הניצוץ שלי ל"שדה משחק" ולחייב את עצמי לשחק, לפי כל הכללים. על ידי המשחק הזה אני רוכש שׂכל וחיסרון אמיתי נכון. כך, ממודל מדומה (דמי), מהַקְבלה שהיא בעלת דמיון, אני אעבור לעולם האמיתי.

העולם הזה נשאר בסך הכול "שׂדה משחק" מדומה, ורק הניצוץ שלי הוא אמיתי. ה"נקודה שבלב" הקטנה הזאת, היא חלק אלוקה ממעל, ואם אני משתמש בה נכון במשחק, אז מצליח וגדֵל.

מתוך שיעור על "תלמוד עשר הספירות", 04.11.2012

ידיעות קודמות בנושא:
הבמאי של עצמי
לקפוץ מתוך העור
העולם המדומה הזה

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/PPjtr

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest