דף הבית / קבלה ומדע / חושבים מדע / רק כוח הרצון קיים במציאות

רק כוח הרצון קיים במציאות

שאלה: אתה אומר שיש פה צופה שהכול תלוי בו. כלומר אני לא פיזיקאי סתם, אני צופה. ופה ההבדל הוא עצום בין המדע איך שהוא כרגע מנוסח, לבין משהו שאפשר לפתח מכאן הלאה.

אני הצופה, למעשה דרך השינוי בי, אני אפתח את התפיסה שלי שתתאים לראות מה באמת אני צריך לחקור. יכול להיות שאני מסתכל על מושג כמו "צפיפות החומר" בצורה לא נכונה, במשקפיים לא נכונות, אז אולי יש פה במה לעזור לנו?

תשובה: לעזור כן, אבל זה לא שזה לא נכון, אלא אנחנו חוקרים את אותן התופעות, רק אני חוקר אותן בהתאם לתכונות האדם, ואתם משאירים את תכונות האדם כמו שהן, בלי לשנות אותן, כי כולם אגואיסטים. הכול מתרחש בתוך האדם בהתאם לתכונות שלו, זאת אומרת שהיכן שנגמרת הפיזיקה המודרנית מתחילה חכמת הקבלה. אתם חוקרים דברים בלי לקבל בחשבון את תכונת האדם, כל מה שיש באדם אתם לא מכניסים בנוסחה, ומה שאתם צופים, זה בעצם מה שקורה.

שאלה: זה מוביל אותי לנושא חשוב נוסף, באיזשהו שלב בפיזיקה המודרנית, אתה מרשה לעצמך כפיזיקאי להכניס את האקראיות לתוך התכונות. פתאום מניחים שהמפץ הגדול הגיע מאיזשהו מבנה של פוטנציאל אקראי, לגמרי במקרה נחת לאיזשהו מצב שזה היקום שמתפתח כאן. והאקראיות נכנסת בהרבה תיאורים. עכשיו אני שואל, האם יש בכלל תפקיד לאקראיות, למונחים של הסתברות?

תשובה: חכמת הקבלה לא משתמשת במונחים האלו, כי אין כאן סטטיסטיקה, יש כאן משהו מאוד מוגדר בכוחות שפועלים בתוך הרצון. הרצון הוא החומר. אנחנו לגמרי מסתייגים מכל החומר הדומם, הצומח, החי והמדבר שבעולם שלנו. אנחנו מקבלים תכונות אחרות של היקום, שזה תכונות של ה"רצון". מה שאנחנו מקבלים מלכתחילה, שאנחנו מגלים בתוך חמשת החושים שלנו, בשבילנו זה כאילו לא קיים, אנחנו לא חוקרים את זה, לא מדברים, אנחנו משאירים את זה לפיזיקה.

אנחנו מתחילים מכוח הרצון, שרק הוא קיים במציאות, וכוח הרצון הזה תלוי בנו, באדם. והאדם משנה את כוח הרצון שלו, והשינוי הוא לעצמו, או מחוץ לו. אם האדם יוכל לעבוד בצורה כזאת, שהכול הוא מושך לעצמו, אבל יכול גם הכול לדחות מעצמו לטובת הזולת, לקחת בחשבון את הזולת, שפעם כוח המשיכה נמצא בתוך האדם ופעם כוח המשיכה נמצא בתוך גוף זר, אז בהתאם לזה אנחנו יכולים להבין את היקום שלנו, את החומר שלנו, איך אנחנו מתנהגים, ומתוך זה נוכל להבין את הכוחות שפועלים אחרי החומר.

כי מה שאנחנו מגלים, שבחומר קיימים שני כוחות, פלוס ומינוס, ומתוך שני הכוחות האלה בסך ההצטברות ביניהם, ביחסים ביניהם, נבנית כל המערכת הכללית של היקום. דומם, צומח, חי, בני אדם – זה סך הכול הצטברות של אלקטרונים, פרוטונים, ולכן אנחנו יכולים לשאוף לכוחות האלה במידה האנושית של האדם, ואיפה הכוח השני שבנו? על כוח המשיכה הזה אנחנו יכולים להגיד משהו, אבל איפה כוח ההשפעה, הדחייה? אין לנו את זה. זה חומר ואנטי חומר, אנחנו לא בדיוק מבינים איך להגיע אליו, ולכן אנחנו לא יכולים לחקור את המציאות בצורה שלמה.

מתוך התוכנית "עולמות נפגשים – קבלה ומדע" מס' 11, 23.5.2014

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/ZdhqO

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest