רעב רוחני

laitman_2009-12-23_2420-70.jpg

כדי להגיע לרוחניות, אין שום הכרח להרגיש רע בחיים הגשמיים שלך. אנחנו רואים זאת מתוך עבדות מצרים, היה ליהודים במצרים כל מה שנחוץ בשביל לחיות חיים טובים. ואז, במצרים קם מלך חדש ומגיעות שבע שנות רעב, אבל זהו רעב רוחני ולא רעב גשמי. הם בנו עבור "פרעה" ערים נפלאות, את פיתום ואת רעמסס. מה הכוונה עבור פרעה? – עבור האגואיזם שלהם, הם בנו עבורו את החיים הטובים.

אך פתאום התגלה שכל זה חסר ערך וריקני, חייבים לברוח מהחיים האלה למרות כל השׂובע והשפע. האדם מתחיל להרגיש שהרוחניות חשובה לו יותר מהגשמיות, עדיף לו למות מאשר לחיות ללא הרוחניות. הוא מוכרח לגלות את הרוחניות! לכן הוא מוכן לברוח אל תוך החושך אל המדבר. המצב הזה נקרא "יציאת מצרים" – האדם חייב להחליף את הערכים שלו, עליו לרכוש ערכים המנוגדים למה שמקובל אצל כולם.

העולם אינו חייב להביא על עצמו ייסורים גשמיים, הוא חייב רק לסבול מחוסר ברוחניות, ולא מבעיות גשמיות. אין כפיה ברוחניות, ולא ניתן להיכנס לרוחניות על ידי איומים. צריך להיות באדם רק חיסרון לרוחניות, וזה תלוי בכמה מהר תתגלה אצלו הנקודה שבלב ועד כמה אנחנו נצליח להרחיב את הפצתה של חכמת הקבלה. ללא הפצתו של הידע הזה, השחרור הרוחני אינו יכול להתרחש. האדם אינו מסוגל בעצמו להמציא שיטה לגילוי הרוחניות, הוא חייב באיזשהו אופן לקבל אותה. לכן בעל הסולם כינה את הפצת חכמת הקבלה – "שופרו של משיח", כי הרי ללא ההפצה אין לעולם שום סיכוי להשתנות לטובה.

מתוך שיעור על ספר הזוהר, 04.04.2010

רשומות קודמות בנושא:
על סף הגאולה האחרונה
6,000 שנה או כיצד לזרז את הזמנים?
חזרתה של בבל העתיקה

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest