קבלה, מדע ומשמעות החיים – הרב מיכאל לייטמן בלוג אישי
ככל שאנחנו חודרים יחד עם הפיזיקה הקוואנטית לעומקו של החומר שבעצמו נחשב לדומם, שאין בו כלום חוץ מגישה מוחלטת וגילוי מכני, אנחנו מגלים שם לפתע שכל ורגש. למרות שאנחנו בעצמנו מכנים את החומר בתכונות הללו, בכל זאת אנחנו מגלים שם מחשבה ותכלית. אנחנו מבינים שנתקלנו במחשבה של מישהו. גם חוקרי החלל טוענים שעל פי הרגשתם, מאחורי כל היקום, כל הכוכבים, נמצאת מחשבה כלשהי. באדם מפותח מתעוררת הרגשה כזו.
לאחרונה, באחת ההרצאות במוסקבה, סיפרתי שכשמגדילים את האטום, אנחנו מגלים חלל ריק בין הגרעין והאלקטרונים. כבר קיבלתי התנגדויות מהחבר שלי, מדען פיזיקאי, שאומר שבתוך האטום לא יכולים להיות חללים, כיוון שכל החלל שם מלא. היום ידוע לנו שהאלקטרון הוא אינו חלק שנמצא במקום קבוע, אלא ענן מרוח שממלא את החלל כולו. זה לא תואם את מה שאני הצגתי, אך מי יודע מה תאמר הפיזיקה בעוד עשרים שנה? מובן שכל התיאוריה תהיה עוד יותר מופשטת. כיוון שעם ההתקדמות שלנו אנחנו מוצאים שהעולם שלנו אינו בנוי מחלקיקים מוצקים והוא אינו נשלט על ידי מכניקה רגילה, אלא מתקרב יותר לצורה רוחנית.
כשאמרתי שקיימים חללים באטום, התכוונתי לחללים איכותיים שנמצאים בפנים. לא משנה שהמחקרים שלנו מוכיחים שהחללים של האטום מלאים ושאלקטרון אחד ממלא את האזור כולו, יחד עם זאת, אנחנו מגלים חלל ריק שרוצה לומר לנו משהו באמצעות ריקנות זו. זו המחשבה שמסתתרת שם. כך גם במצבים בין המדרגות, במעבר בין מדרגה למדרגה, אנחנו נכנסים לתוך נפילות – חללים מיוחדים, נופלים ומתחדשים. לכן, כל מדרגה היא מבנה חדש לחלוטין.
מתוך שיעור על מאמרו של בעל הסולם "תכונתה של חכמת הנסתר בכללה", 20.01.2011
ידיעות קודמות בנושא:
העולם מעבר לגבול של שליטת כוח ההשפעה
להפוך ליסוד פעיל של הבריאה
העולם הנעלם של החומר
