דף הבית / קבלה לעם / התפתחות רוחנית / רוצה לברוח לעולם העליון!

רוצה לברוח לעולם העליון!

כנס חרקוב. שיעור מס' 1.

שאלה: בעולם הזה כל כך הרבה אנשים בהירים ויפים, כוחות. ואילו ברוחניות, כמו שכתוב "אין עוד מלבדו", די יבש וחד משמעי. באיזה אופן אפשר להרגיש חן, טעם, תענוג מאותו העולם, כדי שאני ארצה לרוץ לשם?

תשובתי: באיזה אופן להרגיש את החן של העולם העליון?

אם אתה תרגיש בו חן יותר גדול ממה שעכשיו, אז אתה תרוץ אליו עם האגו שלך שמעליו אף פעם לא תוכל לעלות, להתגבר עליו. אסור לתת לאדם הרבה חן ומשיכה לעולם העליון. לכן הוא נסתר, כדי לאפשר לך לעשות מאמצים על אגואיסטיים, לא למען האגו.

אם היית מתקדם לעולם העליון עם האגו שלך, אתה כל הזמן היית נשאר בו, לא היית יכול לצאת מהמעטפת שלו, והיית קבור בתוכו, נקבר חי. לא היית יוצא מעבר לתחום של הספירה האגואיסטית.

אם העולם העליון היה מתחיל להתגלות לך עכשיו, אז היית מבין, שכל העולם הזה לא שווה כלום. אנחנו רואים, אדם, זה בהמה שקיימת רק כדי להאכיל את עצמה. חבל על החיים האלה, לא בא לעשות שום דבר, לא להוליד, לא לסבול, שום דבר. כאן הכול מובן. מה הלאה?

אה, מתגלה עולם עליון! בראש ובראשונה, נצחיות, מעל לכל ההגבלות שלנו. זמן, תנועה, מידע, הכול הופך פתוח לחלוטין. הזמן מתבטל, הוא קיים רק בעולם שלנו, כמו שאומרים הפיזיקאים, מתחת למהירות האור. המידע הופך כולו לנגיש. אתה מתחיל להרגיש את עצמך כקיים במרחב בלתי מוגבל. מופיע אצלך ידע מוחלט על כל מה שמתרחש בכל מערכת העולמות, ובו זמנית בכל הבריאה, מפני שהמערכת הזו היא אנלוגית. מערכת לא מחזורית, היא לא עובדת לפי פולסים, אלא כולה מופעלת ולכן נמצאת בו זמנית במנוחה. אתה מרגיש את עצמך קיים בתוכה, ואותה כקיימת בך, כלומר אתה מהווה הכול.

אם היית רואה עכשיו לפחות קצת מהגילוי הזה, לפחות גרם אחד, אתה היית הופך לעבד של ההרגשה הזאת. בעל הסולם כותב, שאם לפני הופעת ה"מסך", לפני הופעת ה"צמצום" על הרצון (כשאדם כבר יכול להחזיק בתוכו את האגו שלו ולהתעלות מעליו), אז היה מתרחש גילוי, אז אפילו טיפת גילוי אחת של התענוג העצום הזה הייתה מחייבת אותנו לחתוך את הידיים והרגליים שבע פעמים ביום, כדי להרגיש רק פעם בחיים אותו.

אתה מבין? היית עבד ולא היית יכול לעשות כלום מלבד לרצות להשיג את התענוג הזה. היית משקיע מאמצים רבים בקבוצה, בכל מקום, רק למען המילוי הזה. כלומר, היית משתוקק אליו באופן אגואיסטי ובצורה כזאת היית כל הזמן מתרחק ממנו.

שאלה: איך אפשר לרצות את זה חזק, אם אין כוחות עצמיים?

תשובתי: תבקש מהחברים. רק הם יכולים לספק לך את העתיד שלך. ירצו, יהיה, לא ירצו, לא יהיה.

מתוך שיעור מס' 1 בכנס חרקוב, 17.08.2012

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest