הרווח מהתקשורת האינטגרלית

היום, לפי החישובים של הכלכלנים, הסוציולוגים, האקולוגים ושאר המדענים, אפשר לאכלס את כל אוכלוסיית כדור הארץ על פני שטח של אזור מסוים, או איזו מדינה מאחת המדינות של ארה"ב. במילים אחרות, כדי ליישב את בני האדם ולכלכל אותם, לא נדרש שטח גדול מאוד של אדמה.

אין שום בעיה של חוסר משאבים, מפני שאנשים שמתחילים לעסוק בחיבור ואיחוד אינטגרלי, לא מרגישים בצרכים שמעבר לרציונלי.

אף על פי שצרכים רציונליים הם שונים אצל כל אחד, אבל אין הם צריכים להיות מעבר לצרכים הרגילים. לאדם מספיק קיום נורמלי מכובד, בראש ובראשונה, במסגרת משפחתית, אחר כך במסגרות של החברה, המדינה והעולם. לכן, די טבעי שהעולם עצמו מחייב אותנו לקראת צמצום של הצרכים הבלתי הגיוניים והבלתי סבירים שלנו ושל כל מה שמציעים לנו בסופרמרקטים.

אנחנו צריכים להגיע לזה באופן הכרתי. כי אין לנו שום צורך ב- 200 סוגי גבינה ו- 300 סוגי נקניקים, שמיוצרים ונכפים עלינו רק מפני שמישהו רוצה לעשות על זה רווח. מזה נוצר המגוון הנוכחי.

לאדם דרוש מזון פשוט, נורמלי ובריא, בהתאם לֵמה שהוא התרגל אליו. אבל המעבר לאינטגרליות צריך להתבצע בדרך טבעית. הניסיון מראה, שברגע שאנחנו מתחילים לעסוק בחינוך אינטגרלי, אז אצל האנשים נעלם הצורך בכל מיני מותרות. הם לא מרגישים בהם שום צורך ומייד הופכים להיות אדישים כלפיהם. לכן אנחנו נקנה ונזמין בסופרמרקטים רק את מה שאנחנו צריכים.

נוצר הצורך בסעודות משותפות, כי זה מאוד יעיל לא רק מבחינה כלכלית (סעודות משותפות עולות הרבה פחות), אלא גם מבחינה מוראלית, מתאספת חבורה נעימה: בעלים, נשים, ילדים. הילדים לוקחים דוגמה מההורים, מתחנכים לידם. כלומר, נוצר כזה מצב מיידי, שנובע רק מתוך החינוך האינטגרלי, כתוצאה שלו ולא אחרת. אנשים מרגישים רווח בתקשורת, רווח כלכלי וחינוכי עבור עצמם ועבור הילדים, ובסופו של דבר מגיעים לקהילות קבוצתיות או אפילו יותר רחבות.

אנחנו רואים משיכה לזה, אבל אף פעם ובשום אופן לא מחייבים את זה. זה חייב להתקבל בצורה טבעית.

מתוך שיחה מס' 1 עם ואלריה חצ'טוריאן, 28.11.2012

ידיעות קודמות בנושא:
משתחררים מהמותרות
ההרמוניה שאנחנו יוצרים בעצמנו
הנוסחה לחלוקת האמצעים