ראש בראש עם האגו

מתוך שיחה לפני הכנס בחרקוב

שאלה: איך אפשר כל פעם להקדים את פעולותיו של הבורא, איך להפוך ליותר נוקשה ביחס לאגו, כדי לא להיכנע למזימותיו הבוגדניות, ומצד שני, להיות רגיש לרמזים של הבורא?

תשובתי: בשום פנים ואופן לא לחשוב על האגו, איך לא להיכנע לו או להיפך. כל המשחקים האלה עם האגו לא יעזרו, הוא יותר ערמומי ממך, יותר ערמומי מכולם.

אגואיזם זהו טבע חזק מאוד, שמנוגד לחלוטין לבורא ושווה לו בעוצמתו. כל המערכת האגואיסטית נוצרה מזה שהאור נכנס לתוך הרצון, עשה בו את ההטבעה שלו בכל התכונות שלו, בכל הצורות שלו. לכן המאבק באגו לא יעזור בכלום! רק ההתעלות מעליו והרצון להיות דומה לאור יעזרו! ואילו ללכת עם האגו ראש בראש, זה חסר תקווה.

לא צריך לשים אליו לב! רק להשתוקק קדימה! לא לחכות עד שהוא ידחוף אותנו מאחור.

שאלה: מה לעשות אם אתה כל הזמן חושב על זה, וברגע האחרון שוכח גם את האגו וגם את הבורא?

תשובתי: זה מפני שלא קיים אצלך קשר עם הקבוצה, הסביבה לא עוזרת לך ללכת קדימה.

כאן קיימת מערכת פשוטה מאוד של כוחות. מלכתחילה נותנים לך נקודת משען, נותנים כיוון, דוחפים. נאמר, ש"הבורא שם את ידו של האדם על הגורל הטוב ואומר לו בחר לך". ואחר כך אתה זה שבוחר.

בעל הסולם כותב, שלבחור זה אומר כל פעם לבחור לך סביבה יותר ויותר חזקה, שתחזיק אותך ושאתה לא תיפול, לא תשכח את המטרה.

הבחירה בסביבה חזקה תלויה רק בהשקעה שלך בה! לא צריך להחליף אנשים, צריך להשקיע בהם יותר, ואז אתה תרגיש מהם השפעה גדולה יותר. זו נקראת הבחירה של סביבה חדשה. העניין הוא לא בפרצופים של האנשים, אלא עד כמה אתה תוכל להוציא מהם את אותה האנרגיה העליונה שנמצאת בהם, אבל הם בעצמם אינם יודעים עליה.

ואם זה לא מצליח לך, זה סימן שצריך להשתוקק להשיג את זה. אין כאן מה לעשות. העבודה היא רק בזה.

מתוך שיחה לפני הכנס בחרקוב, 16.08.2012

ידיעות קודמות בנושא:
האגו בנוקאאוט
להתעלות, להתכופף, ולהתאחד
הדאגה לעצמי: הגבול המותר