דף הבית / משבר עולמי / קומוניזם: אוטופיה או מציאות, חלק ג'

קומוניזם: אוטופיה או מציאות, חלק ג'

שאלה: למה דווקא היהודים אחזו תמיד ברעיון המהפכני להפוך להיות משפחה אחת?

תשובתי: טבעי הדבר שהרעיון הזה היה קרוב מאוד ליהודים, שהם פרצו החוצה מתוך תחום-מושב. הם הרגישו שנפתח עבורם חלון חדש אל העולם, וללא חרטה נטשו את אמונתם מפני שהיא נעלה אותם, לא נתנה להם תשובות לשום שאלות, היא הכריחה אותם לבצע בצורה עיוורת, את מה שרשום בספר החוקים הדתי שלהם. הם לא רצו לחיות בגלות (בעיירות נידחות), לכן המהפכה הייתה עבורם שחרור, והם החלו להתכלל בתוכה באופן פעיל.

חוץ מזה, בערה בהם השתוקקות להביא את כל העולם לחברה מאושרת, מפני שהרצון הזה טמון בגנים של האופי היהודי. אבל הוא קבור תחת המון שכבות אגואיסטיות אחרות, שכל כך אופייניות לעם היהודי העיקש. יוצא, שמצד אחד האגו של היהודים מכוון להתקרבות, לעזרה הדדית, לעבודה ביניהם. אבל מצד שני, הוא מכוון לההיפך הגמור: לתחרותיות, להתעשרות, לפירוד.

בעיקרון, אופי קוטבי אופייני להם, אופי מאוד חד בהתגלויות החיוביות והשליליות שלו, מפני שהיהודים במשך 1,500 שנה, מימי אברהם ועד לחורבן בית המקדש השני, חיו לפי החוק של "ואהבת לרעך כמוך", ואחר כך נפלו מהדרגה הזאת של אהבה הדדית לדרגה של שנאה. נשמרו בהם רשימות מידע של שתי הדרגות, ולכן הם לא רגועים וסותרים בפנימיותם. כמו שאומרים: "איפה שיש שני יהודים, יש ארבע דעות". וזה באמת כך, הכול נובע מהעבר.

אבל כשמתגלה לפניהם רעיון שתואם לפחות לאחד משני הכיוונים: או למימוש אגואיסטי או למימוש אלטרואיסטי (קומוניסטי), אז הם קופצים וצוללים לתוכו עם הראש.

כך היה גם ברוסיה, כאשר הם רצו לבנות את הקומוניזם כדי להביא את כל האנושות אל האושר. לא היו להם שום חישובים אחרים. הרי בזמנו שרר ברוסיה הרס, רעב, טיפוס, טרור, בריונות. מי תאר לעצמו להתעשר על חשבון מישהו בתנאים כאלה, ואחר כך לסובב הכול לכיוון אחר? זה בכלל לא היה!

אבל כאן הופיעה סתירה בין אלה שהפנים המאירות של הקומוניזם משכו ופיתו אותם, לבין אלה שסברו שאת כל זה צריך להחזיק תחת פיקוח מדויק. בסופו של דבר סטאלין וקבוצתו הקטנה תפסו את השלטון, מפני שהעם היה קרוב יותר אליהם, יותר הבין אותם מאשר את האידיאלים שטרוצקי ותומכיו ניסו לממש בהמונים.

בכל מקרה, מארקס מובן לנו מפני שסבר שבניית הקומוניזם דורש המשך מחקר. אנחנו לא צריכים להסתכל על התיאוריה שלו דרך "משקפיים" של אופורטוניסטים שעיוותו אותה והכינו את הקרקע למהפכה חסרת בסיס. כי מארקס סבר שכזו מדינה כמו רוסיה, לפי התפתחותה החברתית, לא מתאימה כדי לממש בה איזשהו צעד לכיוון של החברה הקומוניסטית.

הערה: כשמדברים על התהליך הכללי של התפתחות האנושות והתפקיד של העם היהודי בתוכה, אנחנו מבינים שאין מקריות, הכול מתרחש באופן טבעי. העם היהודי ברוסיה קיבל מיד את רעיון הקומוניזם ועקר את עצמו אליו מהדת, שבעיקרון, אלפיים שנה לא נתנה להם לממש את עצמם.

תשובתי  תחום-המושב הוא זה שלא נתן ליהודים הזדמנות לממש את עצמם. חוץ מזה, כאן שיחק את התפקיד שלו הדימוי הכללי על הדת, שהחל להתפתח עוד באמצע המאה. האגו שלנו התחיל לגדול ולעלות על הדעה שמקובלת על כולם אודות א-לוהים, גיהינום וגן עדן, וכבר לא אִפשרה לאדם להישאר פרימיטיבי כדי לשעבד את עצמו בחיים האלה למען איזה גן עדן בשמיים. הוא כבר לא הסכים להיסגר מכל מה שיש בעולם, רק כדי להתקיים בנחת ולקבל גן עדן בחיים הבאים. האגו שגדל לא אפשר לו לפעול בצורה כזאת! הוא משך את האדם לכל מיני תחומים, בכך שקרע אותו לחלקים: לתעשייה, למסחר, לאמנות, לתרבות, לכל מה שרק אפשר!

וליהודים לא הייתה כזאת אפשרות, מפני שהם היו צריכים לציית לצו של הצאר אודות תחום-המושב. וכאשר החוקים האלה קרסו בבת אחת, מיד הכול פרץ החוצה.

המשך יבוא…

מתוך תוכנית הטלוויזיה "על החיים שלנו" מס' 3, 11.5.2015

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/HaWP3

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest