דף הבית / אקטואליה / קומוניזם: אוטופיה או מציאות, חלק ב'

קומוניזם: אוטופיה או מציאות, חלק ב'

שאלה: בזמנו, בברית המועצות היה ניסיון לבנות חברה קומוניסטית, חברה של שוויון הזדמנויות. למה האנושות לא למדה מזה דבר? למה זה הסתבר ככזה טראגי?

תשובתי: לא הייתי אומר שמה שהם רצו לבנות בברית המועצות הוא קומוניזם. זו הייתה דיקטטורה. האימפריה הרוסית היוותה חברה פאודלית שבה שררה אוכלוסייה בורה, האיכרים היו מרותקים לאדמתם.

אבל מארקס בכתביו הצביע על כך שלפני שבונים קומוניזם, חייבים לעבור התפתחות חברתית מסוימת. כי חברה קומוניסטית, בראש ובראשונה, זו חברה בעלת תודעה שבה כולם מקושרים למשפחה אחת מעל לאגו שלהם וכל אחד מרגיש את עצמו כחלק מאחרים. זה דורש מהאדם הבנה מלאה של הטבע שלו ושל המטרה שאליה אנחנו צריכים להגיע.

האדם המודרני מהווה ניגודיות גמורה לחברה העתידית, הוא לגמרי נגד קשר עם אחרים, הוא רוצה לחשוב ולדאוג רק לעצמו: יש לו את עצמו ואת משפחתו, וכל השאר בכלל לא אכפת לו. ופתאום אומרים לו: "אתה חייב להבין ולתפוס שאתה מהווה אחד שלם יחידי עם כולם!". כלומר הוא צריך להבין שלפי חוק הטבע אנחנו צריכים לבוא למצב של משפחה אחת ואפילו עוד יותר, מפני שמשפחה זה בכל זאת קשר גשמי של בני אדם ביניהם.

ואילו כאן מדובר על הקשר הפנימי שלנו, לא ברמה הפיזית, אלא ברמה של כזה איחוד פנימי שכל אחד מרגיש "אנחנו", אבל לא "אני". אנחנו, כאחד שלם יחידי. במילים אחרות, נדרש כזה שינוי צורה פנימי של האדם והשקפותיו על העולם, שאי אפשר ליישם תוך פרק זמן קצר לא בכוח ולא בשכנוע, נחוץ תהליך ארוך של חינוך. אנחנו יודעים, שלחינוך נכון של ילד צריך מינימום 25 שנה: מהלידה ועד היציאה לחיים. על איזה חינוך ברוסיה אפשר היה לדבר, כשכביכול הקומוניזם הוחדר בשיטות אלימות, בדרך של מהפכה, במאבק אזרחי פנימי בין שכבות שונות של האוכלוסייה. בסופו של דבר, הכול הפך לטרור, לשלטון נורא, למהפכת נגד. לא היה כאן לא סוציאליזם ולא קומוניזם.

הערה: אבל למהפכנים הראשונים היו מחשבות טהורות ואידיאלים גבוהים…

תשובתי: ללא ספק, אנשים היו מוכנים להקריב את עצמם. עוד בהיותי סטודנט בלנינגרד, אני שכרתי חדר אצל זקנה, מהפכנית. היא סיפרה איך בקור עז היא עמדה ורעדה מקור, היא חילקה עוגיות לחיילים שנסעו לחזית. ולמרות שהיא בעצמה הייתה רעבה, לא הייתה לה אפילו מחשבה לקחת לעצמה עוגיה. אנשים לא חשבו על עצמם, האידיאל שלהם היה המהפכה שהחלה אחר כך לטרוף את אהוביה, וזהו תהליך טבעי. האידיאלים מניעים את העולם האגואיסטי שלנו קדימה, אבל אחריהם מגיע גל אחר לחלוטין, פרגמטי, שמתחיל למעוך תחתיו את האידיאלים האלה ולעבוד לפי חוקים אגואיסטיים רגילים.

ההמשך יבוא…

מתוך תוכנית הטלוויזיה "על החיים שלנו" מס' 3, 11.5.2015

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/2LmC9

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest