דף הבית / קבלה לעם / התפתחות רוחנית / קולן לכוונון המיתרים הלא מכוונים של הנשמה

קולן לכוונון המיתרים הלא מכוונים של הנשמה

אתה צריך להשפיל את עצמך לא בפני איזה שהם אנשים, אלא בפני כל האמצעים להשגת המטרה הרוחנית – לימוד, מורה, חברים, קבוצה. כי אלה לא סתם בני אדם, אלא מערכת, ואם אתה מבטל את עצמך כלפיה, אז אתה תיכנס למצב הרוחני הראשון שלך: ל"עיבור".

ודאי, שכלפי כל אמצעי דרוש סוג ביטול אחר משלו. כלפי הלימוד צריך לברר במה מהותו, בשביל מה הוא נדרש, מה בדיוק אתה לומד.

המערכת מתגלה לך בדמותם של מורה וחברים. זוהי מערכת אחת עליונה, שעל ידי התגלותה בצורה מסוימת ביחס אליך מציירת בך דמויות של מקובלים מכל הדורות, של חברים. אבל אתה בעצמך בונה את הדמויות האלה, הן נמצאות בך. כתוב: "לא תעשה לך פסל וכל תמונה", במובן, שאסור לך לתפוס אותם בצורה חיצונית, שהם קיימים מחוץ ההרגשה שלך. אתה ניצב מול האור שמצייר בך את כל האבחנות האלה.

לכן, העבודה היא בכך, כדי לתאר רק את השפעת הבורא עליך במקום כל הדמויות האלה. אבל בהתנהגות הכללית הזאת של הבורא, ניתן לך להבדיל את כל האופנים הפרטיים שכלפיהם אתה יכול לכוון את עצמך.

כאילו שאתה מנגן אקורד בכלי מוזיקלי, ואתה צריך כמה מיתרים שמכוילים נכון זה כלפי זה. בשביל זה יש לך מורה, חברים, העולם הזה, לימוד. אם אתה תכייל את כל ה"מיתרים" האלה בצורה נכונה, בכך שאתה תופס הכול כמגיע מהבורא, אז תוכל לבוא אליו.

אם אתה מתייחס למורה, לחברים, לקבוצה, ללימוד, לכל העולם, שמגיעים ממקור עליון אחד, אז כל מה שאתה עושה לחיזוק הקשר איתם, מאפשר לך לכוונן בצורה יותר ויותר מדויקת, לכייל את עצמך. אתה כאילו בודק כל מיתר שלך לפי הצליל של הקולן, ובאופן כזה מתקדם.

מתוך שיעור על אגרת כ"א של בעל הסולם, 07.02.2013

ידיעות קודמות בנושא:
תבטל את עצמך רק כלפי החברים בדרך
להתכלל בעבודה עד לביטול עצמי
הקריטריונים לביטול עצמי

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest