קבלה, מדע ומשמעות החיים – הרב מיכאל לייטמן בלוג אישי
מלמעלה מלמדים את האדם להתעלות מעל הרצון לקבל שלו. העולם הזה שולח לי הפתעות שונות, כל מיני מצבים, מושך אותי לתוך כל מיני פעולות טיפשיות, משפיע דרך קרובי המשפחה והחברים, ואני מוכרח להגיב. ולפי התגובה שלי, בודקים אותי האם אני שומר על הכלל: "אין עוד מלבדו, וטוב ומיטיב", האם אני יכול בביטחון מלא להגיד שכל זה בא מהבורא ולא לסגת מההחלטה הזאת?
וחוץ מזה, אני לא מבקש שום שינויים. אני רוצה שהכול יישאר כפי שהוא, כדי להרגיש את המצבים הכי גרועים כמצבים הטובים ביותר. אני רוצה לתקן את המצב עצמו ולא לברוח ממנו. אני רוצה לתקן את אותם הרצונות שבהם כרגע אני מרגיש ייסורים.
אחרת, אני לא אוכל להצדיק אותו. כיצד עוד אני יכול לכוון את עצמי להשפעה, להצדיק את הרע, להכניע את עצמי, לברך את הכוח העליון, אם אין לי כל מגע עימו? בשביל לתת לי אפשרות כזאת, התרחשה ה"שבירה".
בדיוק בשביל זה ניתן לי כל העולם הזה, כמו קולן שלפיו מכוונים את כלי הנגינה, כדי שאני אכוון, אכייל את עצמי אל הבורא. אחרת, בלי להכניע את עצמי ולשרת את הכלל, בלי חיבור עם החברים, אני לא אוכל לעשות זאת. אני צריך להרגיש שדווקא מהם אני מקבל את כל המחשבות וההרגשות, שיש לנו הבנה משותפת ביחד.
אני מגלה שהקבוצה זהו ה"כלי" שנמצא מחוץ לאגו שלי. חוסר היכולת שלי להתחבר אל החברים מראה לי עד כמה אני לא יכול לצאת מהאגו שלי. כל האשמה היא לא התחכום שלי או האינטליגנציה, אלא השנאה, הניתוק, כלומר, ה"שבירה". בשביל לתת לאדם מושג ברור, דוגמה, אמצעי למדידה היכן הוא נמצא ביחס לבורא, בשביל זה ניתנה לו הקבוצה.
ביחס לקבוצה אתה יכול להרגיש שנאה, קנאה, גאווה, כבוד, אתה יכול לבטל את עצמך לפניה או לא, וכל הזמן הזה לצפות, אתה יכול לצעוק עליהם או להכות, והם אותו הדבר כלפיך. אבל עם הבורא, אינך יכול לעשות זאת, מפני שהבורא זה הכוח הכללי של הטבע. המוחלט. רק במידת ההשתוות שלך אליו מתגלה לך האפשרות להיות במגע עימו, משום שזאת מערכת מושלמת וקבועה.
לכן, ההכנה יכולה להיות רק מתוך השפעת הסביבה, והיא מתבצעת בכל שלב עד גמר התיקון. אנחנו עד גמר התיקון מתכוננים לגילוי הבורא בצורתו השלמה ביותר.
מתוך שיעור על פי מאמרו של הרב"ש, 24.04.2013
ידיעות קודמות בנושא:
חלק מהבורא, שתמיד יחד איתך
שפה שבה הבורא מדבר איתך
רק הוא שולט בכול
