קבלה מעשית

שאלה: מה זאת "קבלה מעשית"?

תשובתי: "קבלה מעשית", כשמה כן היא, היא מה שאנחנו מבצעים במעשה, ולא רק בתוך עצמנו. על אף שגם העבודה הפנימית נקראת "קבלה מעשית", כלומר, הכוונות, הזיווגים, קבלת האור על מנת להשפיע. כלומר, אנחנו לא סתם קוראים על זה בספר, אלא הגענו לכלי שנקרא "מסך", ובעזרתו אנחנו יכולים לבצע פעולות מעשיות.

יש לנו את החומר, שעליו אנחנו צריכים לבצע את העבודה. ואפשר לעשות זאת רק על ידי המסך. את המסך אנחנו מקבלים מהאור המחזיר למוטב. כל זה נקרא "קבלה מעשית". אין יותר פעולות מעשיות, חוץ מליצור מהחומר צורת השפעה. הרצון לקבל צריך לרכוש את הכוונה על מנת להשפיע. זה המעשה היחיד שקיים בעולם.

וחוץ מחכמת הקבלה, שום דבר לא יכול להביא לכך, מפני שהחכמה הזאת מדברת על האופן שבו פועלת המערכת הכללית, וכיצד אנחנו צריכים לפעול בתוכה. ואם אני לוקח את כל החכמה הזאת ומתחיל לממש אותה, זה נקרא "קבלה מעשית".

כמו שקיימת פיזיקה תיאורטית ופיזיקה יישומית. בתיאוריה אנחנו יכולים לחשוב ולחשב, להבין או לא להבין, אך לאחר מכן אנחנו ניגשים ליישום המעשי, ומבצעים כל מיני ניסויים, חוקרים ומודדים, בודקים האם זה כך או אחרת. בדומה לילדים, שבינתיים משחקים כדי לגדול, וכשהם הופכים למבוגרים, הם מבצעים בצורה נכונה את אותן הפעולות בחיים הריאליים. זאת מטרתם של הניסויים המדעיים.

והפרקטיקה עצמה היא כבר ביצוע ההישגים של המדע בפועל. ואותו הדבר קיים גם בחכמת הקבלה. אך אם אנחנו לומדים כדי ליישם את הלימוד הלכה למעשה, זה סימן שאנחנו קרובים לקבלה המעשית, אם כי ייתכן שיידרש לנו עוד זמן רב עד שנרכוש מסך ונתחיל לממש את הפעולות האלה. אך בהתאם למגמה שלנו, אנחנו כבר נחשבים לעוסקים בקבלה מעשית.

המעשה היחיד שקיים במציאות הוא הזיווג דהכאה, מידת השתוות הצורה שאנחנו משיגים.

מתוך שיעור על מאמר שבעל הסולם פרסם בעיתון "האומה", 16.08.2011
ידיעות קודמות בנושא:
הגיע הזמן!
קבלה, עבודה מעשׂית נטו
טענות ללייטמן