דף הבית / משבר עולמי / קבלה בעולם החי

קבלה בעולם החי

photo_rav_gh70_193.jpg

שאלה: האם מושגים קבליים תקפים גם בעולם החי? האם יש הבדל בין "האגואיזם" ו"האלטרואיזם" של האדם ושל בעלי החיים, ואם כן מה ההבדלים?

תשובה:
אגואיזם הוא ניצול הזולת לטובת עצמי. תכונה זו קיימת רק באדם. בעלי חיים לא מנצלים את סביבתם, הם משתמשים רק במה שנחוץ להם כדי להתקיים.

רק האדם משתוקק לבלוע את כל העולם בשביל התענוג הקטן ביותר. לכן רק רצונותיו של האדם נקראים "אגואיזם", מפני שהם יותר גדולים ממה שנחוץ לו כדי להתקיים.

הגלובליזציה מראה לנו שאם האדם יתחיל לצרוך רק את מה שנחוץ לו לקיומו, ואת כל השאר ייתן לטובת החברה, האנשים יוכלו אז לבנות את יחסיהם בהשתוות הצורה עם הטבע.

הטבע בכל רמותיו (דומם, צומח, חי, מדבר) מנוהל על ידי חוק של תלות הדדית מוחלטת בין כל חלקיו. על האדם להיות כמו תא בגוף האדם, שצורך רק את מה שנחוץ לו לקיומו, ופעילותו העיקרית מכוונת לשירות מקסימאלי של הגוף. אלא שהאדם חייב להגיע לכך במודע.

בהקדמה לתלמוד עשר הספירות (אות ח) בעל הסולם כותב כי עסק התורה והמצות, "כל ענינם הוא להכשיר את האדם, שיהיה ראוי לקבל כל אותו הטוב שבכונת הבריאה "להיטיב לנבראיו".

אלטרואיזם הוא היחס הנכון של האדם לזולת, כמו חלקים במנגנון של מערכת סגורה. זהו תפקידו האמיתי בחברה.

במאמר מהות הדת ומטרתה בעל הסולם כותב: "ואז מתחילים להתעורר בקרבו ניצוצות של אהבת זולתו, המכונה "אלטרואיזם", שהיא מדת הטוב הכללית. וגם זה מתלקח אצלו בסדר התפתחות הדרגתית. דהיינו מתחילה מתפתח בו חוש האהבה וההשפעה לצרכי קרוביו ומשפחתו, … וכשמתפתח יותר, מתרחבת בו מדת ההשפעה לכל בני סביבתו, שהם בני עירו או בני אומתו. וכן מוסיף והולך, עד שמתפתח בו בחינת אהבת זולתו על כל האנושות כולה".

המשבר (גלובלי, אינטגראלי, רב-תחומי) הוא הגילוי של חוסר האיזון של כל מערכת הטבע, כתוצאה מהתנהגותו הלא נכונה של האדם בחברה, והיחס שלו לטבע בכלל. המשבר יגדל ורק על ידי השוואת צורתנו עם הטבע נוכל לבטל את השפעתו השלילית. אחרת מחכים לנו ביטוים עוד יותר גרועים של המשבר, הקשורים לאקלים, מגפות וכו'.

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/sLmCB

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest