דף הבית / חינוך, ילדים / פרסומת, צריכה ואבטלה…

פרסומת, צריכה ואבטלה…

שאלה: מצד אחד, אצל האדם המודרני מתעוררים צרכים לרצונות חדשים, ומצד שני, אנשים עדיין רוצים לקנות IPhone חמישי, לנוח כמה שיותר וכמה שפחות לעבוד. מדוע זה כך שמגיע משהו חדש, והאדם עדיין רודף אחר תענוגים גשמיים?

תשובתי: אלה לא הרצונות המיידיים של האדם עצמו, אלא השפעה של פרסומת ולא יותר מזה. כזה מרדף כללי, כאשר כל הזמן מוכרים ומוכרים לנו, מאפיין את זמנינו. כי היום הפרסומת זו תעשייה שלמה, שמרכיבה 60%-70% מהמחיר של כל תוצר, כלומר, אלה סכומי עתק. הבעיה היא לא בלייצר משהו, אלא למכור. עם כל יום שעובר זה מצליח בצורה יותר ויותר גרועה, ובסופו של דבר איפה שהוא מתפוצץ.

אבל העניין הוא אפילו לא בפרסומת ולא בזה שנעלמים ומופיעים איזה שהם רצונות. הדבר העיקרי הוא, שמופיע משבר ענק של מובטלים, כי אנשים שאיבדו את עבודתם לא יכולים אחר כך למצוא עבודה אחרת. לכן הם חייבים להתקיים מקצבה כלשהי. אם לא תיתן להם קצבה, אז מיליוני מובטלים פשוט "יאכלו" אותך.

אומרים, שמספיק 1%-2% מהעובדים מכל האוכלוסייה של כדור הארץ, כדי לספק לנו את כל הנחוץ לקיום: ביגוד, מזון, מגורים וכדומה. מפני שקיימות הרבה טכנולוגיות חדשות, שאנחנו לא חושדים אפילו שהן קיימות. בכוונה מסתירים אותן, מפני שלמישהו יש תועלת מזה. אבל אם היה מתגלה מה שכבר קיים היום לצורך מה שאנחנו מוכנים מבחינה טכנולוגית, אז האנושות הייתה משתחררת לגמרי מהעבודה.

יוצא, שהמשבר מתגלה משני צדדים. מצד אחד, נעלמת כל מוטיבציה לעבוד, מפני שאצל האדם מופיעות שאלות יותר פנימיות: "בשביל מה? לשם מה כל החיים שלי?". הוא שואל יותר ויותר שאלות ששייכות לדרגת הקיום הבאה, שמסבירה את משמעות החיים. כך זה תמיד קורה במעבר מהיווצרות אחת לשנייה.

מצד שני, נוצרת בעיית המובטלים, שבהדרגה תקיף את כולם, כולל סין ורוסיה. ואז כבר יהיה צורך לעשות משהו, להחליט על משהו, מפני שמיליונים שמשתחררים מהעבודה ויושבים בבית, מתחילים לרדת עד לדרגה "בהמית". אם אנחנו לא נתחיל לעסוק בחינוך שלהם וחינוך מחדש, לא נהפוך אותם לבני אדם של הדרגה הבאה, הם פשוט יהפכו להיות "פרא אדם". אדם שלא עוסק בשום דבר, מפסיק אפילו לחשוב ונסוג.

לכאורה, צריך היה לספק למובטלים מעט, כדי שהם יחיו בשלווה והכול יהיה בסדר. כי התעשייה שלנו מסוגלת למלא את כולם בכל מה שרק אפשר. זאת לא הבעיה. העניין הוא, שבזה האנשים הופכים להיות חסרי צורה לחלוטין, נעלם בהם כל צלם אנושי, מפני שללא חובות, ללא עבודה, ללא התעניינות, האדם פשוט "נופל".

מתוך תוכנית הטלוויזיה "דרך הזמן", 17.03.2013

ידיעות קודמות בנושא:
להתפקח, ולא להיות קיימים מכוח האינרציה!
רעב או שגשוג?
לא אבטלה, אלא חירות מהעבדות

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/hbCTm

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest