קבלה, מדע ומשמעות החיים – הרב מיכאל לייטמן בלוג אישי
שאלה: כיצד מתקשרים "הנהגה עליונה פרטית" ותפילה אישית של האדם, עם העובדה שקיימים חוקים רוחניים שבהם כל אחד חייב להיכלל?
תשובתי: אתה אף פעם לא תבין זאת אם אתה מבדיל את עצמך מהמערכת הכללית, הרי "פרטי" זהו סוג של קשר שלך עם מערכת הנשמות, הנובע מהמצב שלך, ו"כללי" זהו המצב הבסיסי של הקבוצה.
האדם אף פעם אינו מקבל דבר עבור עצמו, כי הרי לו עצמו אין נפח, המקום שניתן לקבל בו רוחניות. הנפח הרוחני האישי הזה של האדם נמצא מחוץ לו, ברצונות של האחרים שאותם הוא הצליח, בעזרת האור העליון, לצרף לעצמו, כמו אימא שחיה ברצונות של הילד שלה. וחוץ מרצונות "זרים", לכל אחד מאיתנו קיימת רק "נקודה", השורש הפרטי שלנו.
מה ניתן לעשות עם הנקודה? – לצרפה ולחברה עם כל שאר החלקים של הנשמה שלה, עם הרצונות "הזרים". וזה נקרא "הנהגה פרטית", כיצד לחבר אותך עם כל הכלי הכללי. המושׂג "אני לבד" (נקודה) אינו קיים במציאות! היא מרגישה את עצמה רק ביחס לסביבה, או בצורה אגואיסטית (העולם שלנו) או בצורה אלטרואיסטית (העולם העליון), ואם לא ביחס לסביבה, אז אינה יכולה להרגיש גם את עצמה.
לכן, כל ההתפתחות שלנו היא רק ביחס לסביבה, וכל הבחירה החופשית היא רק בבחירת סביבה טובה יותר. הסביבה שלי היום, זה האני של המחר!
