דף הבית / קבלה לעם / יהדות וקבלה / חגים ומועדים / פוסחים מעל הפירוד אל תוך האיחוד

פוסחים מעל הפירוד אל תוך האיחוד

בעקבות מערכת הבחירות האחרונה כתב שמעון שיפר מ-ynet ש"ישראל הוא עם מפורד, ואי אפשר להאשים בכך את המצביעים… העם שלנו מחולק לשבטים, אך זוהי לא אשמתם של המצביעים". אכן, היותנו מפורדים אינה אשמתו של איש, ועדיין זו המחויבות של כולנו לתקן את הקרע בעם.

"רק בשעת צרה היהודים מתחברים ביניהם", הגיב אחד הקוראים למאמרו של שיפר. כולנו חווינו את זה, בכל מבצע צבאי או אירוע ביטחוני אחר שמסכן את קיומנו, אנחנו אוספים כוחות, מתגברים על כל הפערים בינינו ועומדים בפני הסכנה ממש כאיש אחד, אך מיד לאחר שהאיום הקיומי מוסר, האחדות הזו בינינו מתפוגגת.

פחות משנה מאז תום מבצע "צוק איתן" שבו מצאנו את עצמנו מאוחדים לרגע, עם ישראל ויהודים בעולם כולו מחלימים ממערכת הבחירות הרעילה שנראתה יותר כמו מלחמה מילולית מאשר כחגיגת הדמוקרטיה. אנחנו מוכרחים לבחון את עצמנו ברצינות כדי להבין איך לחיות כעם יציב ומלוכד.

לנוכח האנטישמיות הגוברת בעולם והקמפיין האנטי ישראלי שקודם על ידי גורמים ממשלתיים, מוסדות אקדמאיים וארגונים בינלאומיים, אין ספק שלא נותר זמן לבזבז על ויכוחים, ויש להתרכז כעת במימוש האפשרויות העומדות לפנינו לאיחוד העם.

הפרטים ההכרחיים לחישול עמנו

חג הפסח העומד בפתח הוא הזדמנות מצוינת להשיב את האחדות למחוזותינו. בדרך כלל אנחנו מקשרים את פסח לאסיפה משפחתית, לליל הסדר, לקריאת ההגדה ולאוכל המסורתי, ונוטים לשכוח שבהגדה של פסח מרוכזים הפרטים ההכרחיים לחישול עמנו – תהליך האיחוד שעברנו, שבסופו נעשינו לעם.

נעשינו לעם רק כשעמדנו למרגלות הר סיני "כאיש אחד בלב אחד", כפי שכתב רש"י, ואלמלא הניסיון הקשה שעברנו במצרים, לא היינו מגיעים מוכנים למעמד הזה. תקופת העבדות גרמה לנו להרגיש את הצורך באיחוד העם.

התלמוד מתאר את ההצעה שניתנה לנו בהר סיני כהצעה שאי אפשר לסרב לה – "כפה הקב"ה עליהם את ההר כגיגית". לפי הקבלה, "סיני" מלשון "שנאה", ובמילים אחרות, רק בדרך האהבה ישראל תצליח לצאת מה"גיגית" שהיא טמונה בה.

אז לא נותרה לנו ברירה אלא להתחבר "כאיש אחד בלב אחד", וברגע שעשינו זאת נהיינו לעם וקיבלנו על עצמנו את המשימה להיות "אור לגויים" – להפיץ לעולם את אור החיבור שהציל אותנו ממש שם, בהר סיני.

הפתרון יגיע מאיתנו

שנים רבות עברו מאז, עם ישראל התפזר בעולם, משימתו ההיסטורית נשכחה כלא היתה, ומנגד צומחת ועולה האנטישמיות.

העולם צונח אל תוך התפוררות כללית, בריתות מתפרקות ובריתות חדשות נראות מעורערות וזמניות. המציאות הזו זועקת לפתרון קבוע שיעזור לאנשים למצוא את הדרך פשוט להסתדר זה עם זה. ההידרדרות החברתית והערכית מגבירה אפילו את הפגיעות של מוסד המשפחה, והרכושנות המתגברת מהווה קרקע פורייה לפעילות קיצונית מכל הסוגים ומביאה את החברה המערבית לפתחו של תוהו ובוהו. מנהיגי העולם עומדים חסרי אונים נוכח אי-הוודאות לגבי העתיד, ומטילים את האשמה על הגורם האחד והיחיד שכולם מסכימים עליו פה אחד – ישראל והיהודים.

שוב נערם לפנינו הר של שנאה, ושוב מסתמנת אותה דרך מוצא יחידה – דרך האחדות ואהבה. זו אכן שעת צרה, כפי שהגיב קוראו של שיפר, וזה הזמן לעשות מעשה ולהתאחד, להאיר את חשכת הסכסוך הפנימי באור האחדות שאנחנו אמורים להפיץ לעולם.

הפתרון יגיע מאיתנו – אנחנו העם שהמציא את הערבות ההדדית, ואנחנו מחויבים ליישם אותה ולהוות דוגמה לעולם. הסכסוך והעוינות בינינו הם דוגמה שלילית שגורמת לאומות העולם להתאכזב מאיתנו ולהאשים אותנו בכל הצרות. ברגע שנתחיל להתחבר, נפיץ בעולם את בשורת האיחוד והאהבה. העולם מצפה מאיתנו לכך.

אז השנה בואו נפסח מעל הפירוד ונצעד אל חיים חדשים של אחדות. הגיעה העת לשחרר את עצמנו ואת העולם מכבלי האגו, ולאפשר לקול האיחוד להישמע.

אני רוצה לאחל חג פסח שמח לכל קוראיי!

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/0U5R0

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest