קבלה, מדע ומשמעות החיים – הרב מיכאל לייטמן בלוג אישי
עצת היום
אדם הצועד בדרך ההתפתחות הרוחנית, צריך ללחוץ על עצמו להיות עסוק, מחויב. לעבוד לפי לוח זמנים ולמעלה ממנו. מי שאין לו תוכנית הוא לא אדם.
אין עוד מלבדו
הבעיה שלנו היא שאנחנו רואים רק כוח אחד כקיים במציאות, ולא רואים את הכוח השני שפועל במציאות – הכוח העליון. לכן ישנה מצווה לגלות ש"אין עוד מלבדו". שתמיד האור הוא הפועל, הקובע, המחזיק את הכלי. שהמקרים שמתגלים לא מתגלים מן הסתם כך, אלא שיש את הצורה הנראית לעין ויש את הצורה ההפוכה, והצורה ההפוכה נסתרת מפני שאנחנו צריכים לגלות אותה, כדי ששניהם יהיו כשווים.
כוח האישה שבנו
כוח האישה שבנו יודע רק לקבל ולשמור. כוח הגבר שבנו, האור, הוא שמשיג את המילוי, על ידי זה שהוא יודע להתגבר על הרצון שלו ולשמש לרצון האישה, לקבל. אם שניהם מתקיימים בגוף אחד ובצורה טבעית, אלו דרגות הדומם, הצומח והחי – לפי דרגת ההתפתחות. אך אם יש ביניהם התנגדות הם כבר נמצאים במימד הרוחני – שיש חלק ברור ונבדל לרצון לקבל ולכוונה, ושניהם פועלים כאחד, בהסכמה למעלה מהדעת.
"מאחורי כל גבר מצליח עומדת אישה" – הרצון לקבל חייב להיות גדול ובאופנים שונים, אך מעליו חייבת להיות התגברות במסך ואור חוזר ואמונה למעלה מהדעת, כלומר שהאדם לא רוצה למלא את עצמו כדי למלא את חלק האישה שבו, אלא הוא רוצה למלא את חלק האישה שבו כדי להשפיע לזולת. הזולת הוא המטרה, והוא נמצא ביניהם כמו הבן שלהם. שניהם מולידים את מידת ההשפעה המשותפת, ובכך משפיעים לנשמות האחרות ועושים נחת רוח למעלה, לכוח העליון – שממנו הם מקבלים הן את הרצון והן את הכוחות לביצוע. כך יוצא שכל אדם מ"ישראל" הוא המתאם בין הבורא לנבראים.
הכנה לשיעור
כל המילים הכתובות בספר הזוהר הן רק מילות הקשר – איך אנחנו יכולים להתחבר, איך אנחנו צריכים להיות מחוברים כדי לגלות את תכונת ההשפעה, שזה נקרא הבורא בינינו. ולכן בכל מילה ומילה, אנו צריכים להשתדל לאתר איזה סוגים של קשר עומדים אחריה. זה נקרא להיות מחוברים.
אם אנחנו מבררים את כל הרצונות והמטרות שלנו, בסופו של דבר אין לנו מטרה בחיינו, אלא להגיע לדבקות.
הדבקות היא לפי השתוות הצורה. הצורה היא השפעה ואהבה, שמושגת בנו כאשר אנחנו מתחברים יחד. אותה הצורה מתבטאת כהדדיות בינינו. לכן דווקא עניין ההדדיות מתגלה כעת כבעיה גלובלית, אינטגרלית, בכל העולם. על זה אנחנו צריכים לחשוב בזמן לימוד הזוהר: שאנחנו רוצים לכלול את עצמנו ואת כל העולם בחיבור, עד שבחיבור הזה אנחנו משיגים את הכוח ההדדי, כוח ההשפעה, כוח האהבה או הבורא.
אחרי מה שאנחנו קוראים עליו בספר הזוהר, אנחנו משתדלים לגלות את הקשר הנכון בינינו. ובזמננו זה מתגלה כדבר הנחוץ לכל האנושות. לכן חכמת הקבלה מתגלה לכולם. היא התגלתה לנו קצת לפני זה, כדי שנפיץ אותה לכולם. שכולם יתחילו לזהות שהם נמצאים במשבר, בקשר שעבד פעם ועכשיו הוא לא עובד, ולכן אנו צריכים לאתר את הקשר החדש.
האומה
ניסיון הסוציאליזם והקומוניזם שנעשה בעם הרוסי התבסס על ניסיון איחוד מתוך הרגשת הרע ולא מתוך רצון טוב של העם. לכן הוא נועד לכישלון מראש ולא יכול להוות דוגמא לחוסר נכונותה וחוסר הצלחתה של השיטה הסוציאליסטית – אותו העם הרוסי של לפני כמאה שנה לא היה מתאים ומוכשר ליישום הרעיון הזה.
הרוסים עיוותו את המושגים סוציאליזם וקומוניזם ופירשו אותם בצורה אגואיסטית. לכן זאת לא דוגמא לכישלון השיטה.
הבעיה היא בחינוך העם: להוציא אותו מתוך המסגרת החיצונית שמחייבת אותו – המדינה, למסגרת פנימית שתחייב אותו – הסביבה הנכונה.
עם ישראל הוא לא עם ככל העמים – אין לנו הרגשה או נטייה משותפת, אין לנו אופי משותף, לפחות שלושה רבעים מהעם דוחה את המסורת והמקורות שלו. אין לנו מסגרת שמישהו מסכים עליה: מדינית, פוליטית או עממית. בכל יום אנחנו שואלים את עצמנו אם זהו המקום שלנו או לא, ומסביב, רוב העולם לא מעוניין בקיומנו.
אנחנו צריכים להבין שכל השינוי שיכול להיות בעולם לטובה חייב להיות מעל הטבע, על ידי עם ישראל. אין כל סיכוי לבצע שינוי כלשהו בכוח. אנו נמצאים בקודקוד וקובעים לאיזה כיוון ובאלו צעדים העולם ילך.
עם התפתחות הדברים, נגלה בסופו של דבר שאין לנו על מי לסמוך מלבד על הכוח העליון, כלומר שאנחנו פועלים כדי למשוך אותו ועל ידו אנחנו פועלים.
העתיד הטוב שלנו ממש קרוב, והכל תלוי במידה שבה אנחנו מזרזים את הזמנים. הכול תלוי בבחירה החופשית שלנו. אם נעשה הכול נכון וטוב, תהיה התפתחות.
