דף הבית / קבלה לעם / יהדות וקבלה / הדת בראי הקבלה / על פי אילו סימנים ניתן לזהות מקובל אמיתי?

על פי אילו סימנים ניתן לזהות מקובל אמיתי?

מתוך מאמרו של בעל הסולם "חכמת הקבלה והפילוסופיה": "וכשם ששלמה המלך, עד שהגיע לירושלים, לא היה יכול למנוע את אשמדאי מלשבת על כסאו ולהראות כאילו הוא שלמה. כמו-כן צופים חכמי הקבלה על התיאולוגיה הפילוסופית, וקובלים על כי גנבו את הקליפה העליונה מחכמתם, שאותה רכשו אפלטון וקודמיו היונים, בעוסקם הרבה עם תלמידי הנביאים שבישראל, וגנבו נקודות יסודיות מחכמת ישראל, והתעטפו בטלית שאינה שלהם, ועד היום הזה ישבה התאולוגיה הפילוסופית על כסא מלכות של הקבלה, וירשה את גבירתה".

הפילוסופים היוונים למדו אצל הנביאים, כיוון שחכמת הקבלה הייתה פתוחה בפני כולם עוד מימי אברהם. אך מהצד השני, הם לא יכלו לעלות לגובה הגילוי הרוחני, כיוון שזה דרש מאמצים אדירים. לכן, הם אימצו את חלקה החיצוני בלבד של החכמה לא על מנת לתקן את טבע האדם, אלא לידע בלבד.

הסימן הראשון לזיהוי מקובל אמיתי, הוא להסתכל אצל מי הוא למד. בלתי אפשרי לקבל השגה רוחנית בלי להיות תלמידו הנאמן והקרוב של מקובל אמיתי. למרות שלהיות תלמידו של מקובל ידוע, עדיין לא מבטיח הצלחה ברוחניות, אך לפחות זהו התנאי הראשון וההכרחי כדי להגיע לרוחניות. הסימן השני הוא השיטה שהמקובל מציע, עליה להיות מכוונת כולה לתיקון האגו של האדם בלבד.

דווקא זהו ההבדל בין הפילוסופים היוונים (הדתות, האמונות, השיטות הרוחניות וכולי) שגזלו את העטיפה החיצונית מחכמת הקבלה (דיבורים על עולמות עליונים, על העולם הבא, על שכר ועונש ועוד) והחלו להשתמש בה ולפתח אותה בצורה אגואיסטית, בלי לתקן את האגו של האדם, אלא על מנת לשלוט בו. אלו הם שני הסימנים העיקריים על פיהם ניתן להבדיל מייד בין מקובל ולא מקובל.

לא רק הפילוסופיה, אלא כל השיטות האחרות כולל המדעים, שבעזרתם האדם חושב שהוא יכול לתקן את העולם ולהגיע לחיים טובים, חיים מתוקנים יותר או פחות, נסבלים יותר או פחות – בסופו של דבר חושפים את שקריותם. השקר יכול להיות לאו דווקא במסקנות המדעיות, אלא בכך שבצורה כזאת אפשר לתקן את העולם ולהביא אושר לאדם. עד שזה יתגלה בכל הבהירות, האנשים הרגילים, בהם עדיין לא התגלתה השתוקקות מיוחדת לרוחניות ("הנקודה שבלב"), אינם יכולים להסתכל ברצינות על חכמת הקבלה.

ובכן, מקובל יכול להיות מי שלמד אצל מקובל ידוע, ומי שמציע שיטה לתיקון האגואיזם ולא "ניסים" או פעולות פיזיות שבזכותן מקבלים כביכול פרס או עונש מלמעלה. כלומר, זו אינה דת ואמונות, לא פילוסופיה או תיאולוגיה, ואפילו לא מדעי הטבע של העולם שלנו, אלא שיטה לתיקון האגו שלנו על מנת להגיע לחיבור ולאהבה. התנאי ההכרחי להתפשטותה הרחבה של השיטה הזו הוא שהאנושות תיווכח בחוסר האונים של כל השיטות האחרות הקיימות להצלתה.

מתוך שיעור על מאמרו של בעל הסולם "חכמת הקבלה והפילוסופיה", 11.01.2011

ידיעות קודמות בנושא:
חברה עתידנית בעולם קדמוני
הדרך מתלמיד למומחה

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/S80bU

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest