דף הבית / קבלה ומדע / חושבים מדע / על סף תפיסה חדשה

על סף תפיסה חדשה

photo_rav_gh70_258.jpg

ד"ר יצחק אוריון: המרחב קודם לחומר. בהתאם לתיאוריה של איינשטיין, הוא מאופיין על ידי מידה מקסימאלית של מהירות האור, יחסיות כללית, כלומר שזירה של קטגוריות המרחב והזמן, וכמו כן על ידי הגמישות שלהם. כתוצאה מהחקירות והמדידות שלו, האדם מגלה, שהכול מסתכם אליו, לתוכו, או שנובע ממנו. כיצד חכמת הקבלה מפרשת את זה?

תשובתי: תחילה התפתח העולם שלנו, ואחר כך התחיל להתפתח בו האדם. הוא עבר חמש בחינות של אגואיזם, שגדל בינתיים רק כמותית. במהלך התהליך הזה, האדם תפס את העולם בקטגוריות של זמן, תנועה ומקום, שמהווים את "עמודי התווך" של הרגשות הרצון שלו.

אך ברגע שהאגואיזם משיג את הבחינה האחרונה שלו, האדם מרגיש שהוא חייב בכל חלקיו להצטרף למערכת האינטגראלית. ואז מתחילות ההפרעות של הרגשת העולם שלו. הרי מדובר על המעבר לתפיסת עולם ומציאות אחרת לגמרי.

בעבר האדם הסתכל על העולם דרך ה"אני" שלו, ובמדרגה הבאה הוא יתפוס אותו דרך האחרים, או יחד עם כולם. הרצון שלנו הופך להיות יותר ויותר תלוי באחרים. התהליך הזה נמשך כבר כמה מאות שנים, החל מימי הביניים, מזמן האר"י. ולכן האר"י נקרא "משיח בן יוסף", אחריו העולם החל להתהדק למערכת סגורה. קשורים לזה גם הגילויים של יבשות חדשות, ההתפתחות הטכנולוגית, המהפכה התעשייתית ועוד.

הרצונות שלנו מולחמים יותר ויותר חזק זה עם זה ואנחנו מתחילים להרגיש את העולם בחיבור בינינו, מבלי לתפוס ולהבין את זה בינתיים. לכן הזמן, התנועה והמקום מאבדים את קווי המתאר הקודמים והמדויקים שלהם, ועכשיו הכול תלוי במידת ההלחמה שלנו.

כפועל יוצא, המדע מגלה את השפעת הצופה על הניסוי. מסתבר, שלא ניתן לקבוע משהו שאינו תלוי באדם. אין עולם שקיים באופן אובייקטיבי מחוץ להרגשות האנושיות. אנחנו כבר מחוברים ברצונות שלנו, ובדומה לאיינשטיין, מנחשים בתת מודע שקיים עולם אחר, שנתפס לא רק על ידִי אישית, אלא גם בקשר עם בני האדם האחרים.

בסופו של דבר, הזמן והתנועה מקבלים צורה יחסית. וכל זה מפני שהעולם הופך לאינטגראלי.

מתוך שיעור בנושא "פיזיקה מודרנית וחכמת הקבלה", 05.05.2011

ידיעות קודמות בנושא:
לבד לא ניתן להבחין בָאמת
את מי להחשיב כצופה?
מבוי סתום או יציאה למציאות חדשה

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/DRj1J

One comment

  1. כוכבה פרץ

    שלום לרב. היום בשיעור דיברנו על המדע ופיזיקה ורציתי להביע את מה שאני מרגישה על הניסוי של המפץ הגדול שכל המדענים של כל העולם עבדו שנים רבות ובנו תחנת כח גדול והרכיבו נוסחה של כל מני חלקיקים של חומר אך את הנקודה העיקרית הם לא לקחו בחשבון שהחלקיק שחסר להם בנוסחה לשיחזור המפץ הגדול הוא לא חומר אלא זו תכונה של אהבה והשפעה וזה טהור זה לא חלקיק זו הרגשה בתוך הרצון של האדם ניצוץ של השפעה ורק בתכונה של אהבה וחיבור של כל הניצוצים שהבורא שבר נוכל להתחבר עם הכח העליון שמנהל את כל העולמות . וזה מה שכתוב אחד יחיד ומיוחד שהכל זה אחד וזו המטרה שעלינו להגיע ולהרגיש טוב או רע שיורגש בנו כאחד לא בפירוד פעם טוב ופעם רע וכך כל חלקי הרצון עם כל הניגודים שבו וזה גילוי הבורא לנברא בעולם הזה . אז בואו יחד חברים נשתוקק ונרצה להרגיש את העתיד כהווה ולא לחכות שהזמן יורגש בנו. כמו שכתוב והיה ביום ההוא אחרית הימים יהוה אחד ושמו אחד אור אחד ורצון אחד באהבה חלוטה אמן ואמן. כוכבה פרץ מחיפה שכן משתוקקת להחזיר את כל המציאות לשורשה בחזרה בלי בושה בהכרה בהרגשה בשלמות וללא הסתרה אמן כן יהי רצון.

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest