על-טבעי וטבעי

בעל הסולם, "הקדמה לספר הזוהר", אות ל"ב: "העבודה בתורה ומצות לשמה, דהיינו על מנת להשפיע, ושלא לקבל פרס. שעבודה זו מטהרת את הרצון לקבל לעצמו שבו, ומהפכתו ברצון להשפיע."

הכול תלוי בחשיבות. ואני יכול לפתח בי חשיבות כלפי כל דבר. אם כל הזמן חושבים ודואגים למשהו, אז זה הופך להיות בשבילי כל כך חשוב שאני אפילו לא יכול לשכוח מזה. אני קשור אליו פיזית רגשית או שכלית, לא חשוב כיצד בדיוק. העיקר הוא כמות המאמץ שאני משקיע בזה.

ידוע לנו, שקורה שאדם שלומד מקצוע מסוים או ניגש לעבודה עדינה, מדויקת. הוא לא סתם משקיע את זמנו, אלא משקיע את נשמתו, משקיע עד כדי כך שזה נעשה לו חשוב ביותר.

כך גם בעבודה הרוחנית, הכרת החשיבות היא המפתח להכל. אם אני עושה מאמץ מרבי, אני נכלל בקבוצה, משתתף יחד עם החברים בסדנאות ופעולות אחרות, אז בלי להבין מדוע, פתאום אני מתחיל להעריך את תכונת ההשפעה, את היכולת להשפיע. ההרגשה וההשתוקקות הזאת שמתעוררת בי, מקבלת חשיבות "על טבעית" באופן בלתי מוסבר.

אני בעצמי נדהם מהשינויים הפנימיים הללו. הרי בעבר כל רגע, בכל דבר אני חשבתי כיצד לנצל אחרים, כיצד לסדר אותם כך שיהיה לי נעים ונוח, כדי שכולם ישרתו לי. זאת גישה טבעית לגמרי.

אבל פתאום אני מתחיל לדאוג להם, הם הופכים להיות חשובים בעיניי כמו אנשים הקרובים ביותר. אני מחפש הזדמנות לתת ולהשפיע להם, בדיוק כפי שאני רוצה בטובתם של האנשים האהובים עליי, אני נהנה בגלל שהם נהנים. כך גם עכשיו אני מקבל תענוג מלהשפיע לזולת. אחר כך אני מתחיל לחשוב בשביל מה אני משפיע להם? האם זה בגלל התענוג שאני מקבל או שההשפעה עצמה חשובה והיא מניעה אותי לפעולה? וכיצד ניתן להבדיל ביניהם? כלומר, פתאום מתרחשות בי תופעות חדשות לגמרי ואני לא יודע מה מקורן?

זה מתממש כתוצאה מהחיבור הבלתי פוסק בין החברים. עוד סדנה, עוד שיעור, עוד סעודה ועוד מאמץ עם טיפת כוונה שאנחנו מסוגלים לחבר, גם אם היא מלאכותית, לא חשוב. אנחנו בכל זאת מעוררים על ידי זה את המאור המחזיר למוטב והוא משפיע עלינו ומבצע בנו את השינויים ה"על טבעיים" שהם למעלה מהטבע שלנו.

אני יכול לזהות בי רק את תוצאות התהליך, כשאני מגלה שמשהו מוזר קורה לי. ואז אני מבין כיצד פועל האור המחזיר למוטב. היום אנחנו נכנסנו לשלבים כאלה שכל אחד מוכן "לחטט" בתוכו וצריך להשתדל לגלות את השינויים המתרחשים בו. ואז אנחנו מתקדמים דרך תהליך "טהרה", שאנחנו מטהרים את עצמנו מהכוונה האגואיסטית "על מנת לקבל" עד לשלב של "להשפיע על מנת להשפיע". ואחר כך אנחנו נכנסים לתהליך של "קדושה", שהוא "לקבל על מנת להשפיע".

מתוך שיעור על פי מאמרו של בעל הסולם "הקדמה לספר הזוהר", 19.01.2014

ידיעות קודמות בנושא:
תנועה על חומר הדלק של הקבוצה
נוסחת החשיבות
ההשפעה – בלתי נראית, אך חשובה מאוד

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/TYuNR

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest