על התועלת של הבושה הרוחנית

ב"פתיחה לחכמת הקבלה" בעל הסולם מביא את המשל הידוע שלו על האורח ובעל הבית. דוגמה שמשקפת את היחסים של האדם עם הבורא. בעל הבית מקבל את פניו של האורח, כמו את החבר הכי קרוב שלו, ורוצה לתת לו הכול, ללא כל כוונה לקבל משהו בתמורה, אלא רק מכוח האהבה שלו. הוא נהנה מזה, שמכבד בכיבוד את האורח, שמח בזה ואינו מצפה לשום תמורה, כי כך מחייב אותו לפעול חוק האהבה. להיפך אם האורח יסרב לקבל, זה יצער מאוד את בעל הבית, כי הרי קיימים אצלו רצונות ענקיים למלא לגמרי את האורח, את החבר שלו, בכל הטוב והעונג.

ואם האורח מרגיש איזו אי נוחות, אז ההרגשה הזאת אינה נובעת ישירות מבעל הבית, אלא מופיעה איכשהו באופן לא רצוני, מהמצב הזה עצמו, שהוא היה ריק, ועכשיו מישהו נתן לו מילוי. ובתוך המילוי הזה יש משהו מביש, לא ראוי, חסרון של השתתפות ומאמץ עצמיים, שזה מה שמזמין באורח את הרגשת הבושה.  בהרגשת הבושה הזאת האורח מגלה, את מה שחסר לו. הוא חושב: בעל הבית נותן ואני מקבל. אני כמקבל, מרגיש בושה, ואילו בהנותן אין בושה. בזה כל ההבדל בין המשפיע והמקבל!

הוא לא מתבייש, מפני שהוא נותן ומשפיע, אך איני מסוגל לפעולת ההשפעה. אם הייתי יכול להשפיע כמוהו, אז גם בי לא הייתה בושה, ואפילו יתרה מכך, היה לי כבוד! בעל הבית אינו מרגיש שום דבר מכבוד בהשפעתו אליי, כי הרי ההשפעה היא טבעית עבורו, הוא אוהב בהתאם לטבע שלו. ולכן, אין הוא מתגאה בזה שמשפיע ונותן, להיפך, בזה הוא ממלא את הרצון שלו.

אך אם אני אשפיע, אז זה יביא לי כבוד, במקום בושה. לכן הבושה שאותה אני מרגיש עכשיו, היא מועילה, היא תוכל לעזור לי להרגיש מצב הופכי: כבוד, הערכה עצמית, בנוסף למצב הגבוה של הנותן. כל ההבנה הזאת מגיעה למקבל כתוצאה מהבושה: מדוע וכיצד הוא צריך לבצע את הפעולות הדרושות, כדי לא לכבות סתם את הבושה, אלא גם להשיג את מדרגת הנותן. כאן לא מספיק סתם להשׂיג השפעה, צריך להגיע לאהבה! ושהבושה הזאת תזמין בי שׂנאה, שאותה אני אהפוך אחר כך לאהבה, ואז אני באמת אשיג את מעמדו של הבורא.

אך כל אותה האהבה, שקיימת ברשותו מהטבע שלו, תהיה עבורי רכישה עצומה, שאותה השגתי והרווחתי בעצמי. ולכן עכשיו אני מתחיל לאהוב את הבושה הזאת ולהעריך אותה! כי הרי דווקא בזכות הבושה, בזכות כל עומקה, אני מתחיל להרגיש שנאה. ומתוך השנאה הזאת אני אגיע לאהבה.

זו המסקנה אליה מגיע הנברא כתוצאה משרשרת שלימה של בירורים פנימיים.

מתוך שיעור על מאמרו של בעל הסולם "פתיחה לחכמת הקבלה", 27.06.2011

ידיעות קודמות בנושא:
הטעם האלוקי של ההשפעה
מלקק שׂפתיים כשרואה שמנת
פטנט להנאה אין סופית