דף הבית / חינוך, ילדים / על אישיות ושותפות

על אישיות ושותפות

laitman_2010-03-07_detsky-urok_9318-70.jpg

כשאנחנו מדברים על איחוד, אנחנו לא מתכוונים לשוויוניות, אלא להתכללות הדדית. ועל זה נבנית שיטת החינוך. כל אחד הוא ייחודי, ולכן הילדים מתפתחים באמצעות דיונים שמאפשרים להם לגלות דעות שונות, כמה רבים שהם לא יהיו. הודות לכך כל אחד "צובר" מהאחרים, חדור מהאחרים והופך לעוד יותר מיוחד. כי הוא לוקח מכולם ועל הבסיס זה גדל בעצמו, על ידי כך שמפתח תכונות עצמיות.

ואת זה אנחנו רוצים להשיג על ידי שיטת החינוך שלנו. בני האדם מתאחדים בצורה נכונה, באים במגע זה עם זה, מתקשרים זה עם זה, ובונים בעצמם חברה אנושית שמבוססת כולה על התכללות הדדית של כל אחד בכולם ושל כולם בכל אחד. והנה יוצא, שבסופו של דבר הייחודיות של כל אחד פורחת בבהירות עוד יותר גדולה.

לצורך זה הילדים עורכים דיונים, שאותם אנחנו רק מכוונים ומסדרים בנגיעה אחת. ובאותו הזמן לכל אחד יש הזדמנות להביע את עצמו, להיות בתפקיד שופט ונאשם, סנגור וקטגור. רק בדרך של התכללויות הדדיות כאלה אנחנו מפתחים את האדם שבילד.

אז שנה אחר שנה הם יהיו יותר ויותר שונים ונבדלים זה מזה, ההבדל ביניהם כל פעם יהיה יותר ויותר בולט לעין, נו אז מה? דווקא זה יוסיף עוצמה לאיחוד הבא אחר כך. ובזה כל העניין: מבלי לדכא את היחיד, אנחנו בונים שותפות מאישים גדולים.

כך השיטה הקבלית מאפשרת לנו להשתמש בכל הבריאה. אחרת אנחנו פשוט הורסים את האדם, בכך שמשאירים ממנו רק בורג במכונה, בעוד שלמעשה כל חלק חייב להפעיל את המכונה, בכך שמכיר את החיוניות שלו.

מתוך שיעור על מאמרו של בעל הסולם, 12.05.2011

ידיעות קודמות בנושא:
האם שונים יכולים להפוך לשווים?
האחראי לאיחוד
אבות וילדים: מי לא מבין את מי?

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/UXgjo

2 comments

  1. שלום אשמח לעדעדכןעל תגובות חדשות
    תודה זהבה כהן
    לחיים רק ביחד חברים יקרים

  2. אשמח לעדכן
    לחיים חברים רק ביחד .

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest