דף הבית / קבלה לעם / התפתחות רוחנית / עיקרון אחד, מאברהם ועד ימינו

עיקרון אחד, מאברהם ועד ימינו

laitman_2010-04-14_7328_u-70.jpg

אנשים מגיעים אל חכמת הקבלה עם הרבה דמיונות עליה ותיאורים שגויים אודותיה. הם מדמיינים אותה בצורה שבה הרצון האגואיסטי שלהם מצייר להם, על בסיס כל מיני שמועות. הם מתארים אותה כמיסטיקה וחושבים שהיא שייכת לאסטרולוגיה, לריפוי, לברכות ולקמעות, לניסים, למים קדושים וחוטים אדומים, ושבעזרתה אפשר לגלות את העבר והעתיד. הרי האגו שלנו מחפש לעצמו איזשהו מילוי מיוחד.

לכן, בהתחלה כולם מתקשים מאוד לתפוס את העיקרון הקבלי: "ואהבת לרעך כמוך". ואפילו אם הם מסכימים איתו, הם ניגשים לזה בצורה אגואיסטית. על זה מבוססות השיטות ה"רוחניות" למיניהן.

אך כדי להתקרב ליישום אמיתי של שיטת הקבלה, דרושים אנשים מיוחדים. נדרש כאן כושר עמידה וסבלנות, הרבה מאמצים ותמיכה הדדית מקבוצת אנשים שמוכנים לכך ושמבינים שאחרת אין להם שום סיכוי לממש את עצמם. רק דרך הרצון המשותף, "הכלי המשותף", הם יוכלו להפוך להיות בני אדם ולעשות משהו עם עצמם, כדי להתעלות מעל לקיום הגשמי הבהמי לדרגת ה"אדם".

והפעולה הרוחנית שאנחנו חייבים לבצע מתבטאת בקיום מה שנקרא "613 מצוות", כלומר פעולות לחיבור אותם האנשים שהחליטו שהם צריכים להתחבר.

כך זה היה בזמנו של אברהם, כך היה בזמנו של משה, וכך זה גם בימינו. זה תמיד היה אותו העיקרון. אם הרסיסים של הנשמה השבורה שהבורא ברא, מוכנים להתחבר יחד כדי לשחזר את הכלי הכללי, אז הכלי הזה הופך ל"כלל גדול בתורה", כלי עבור האור. האור מתגלה בתוך הרצון הכללי המשותף הזה, בתוך המאמץ המשותף, בתוך התמיכה והערבות ההדדיים.

לכן אין לאדם מה לחשוב על ההשגה הרוחנית ועל מימושה, אם הוא לא תופס את כל זה דרך החיבור עם האחרים, עם ה"זולת", כלומר עם אנשים כמוהו, שגם הם רוצים להתחבר ומבינים שרק בזכות החיבור הם ירכשו את הטבע השני.

מתוך שיעור על מאמרו של הרב"ש, 20.07.2011

ידיעות קודמות בנושא:
תרופה לחיים נצחיים
להעביר לעולם את האור
לא שוכחים לזכור את האיחוד

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/v68tI

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest