קבלה, מדע ומשמעות החיים – הרב מיכאל לייטמן בלוג אישי
שאלה: מדוע אי אפשר להגיע לרוחניות על ידי עבודה עצמית, בצורה טבעית, אלא מוכרחים קודם להתייאש, לבכות, לבקש מהבורא?
תשובתי: אינך צריך לבכות בצורה מלאכותית. אתה פשוט מגיע למצב הזה בצורה טבעית לחלוטין. כשאתה מגלה אותו, הצער הפנימי שלך נקרא תפילה. יחד עם זאת, אין צורך לומר מילים כלשהן ולבצע פעולות מלאכותיות. אתה פשוט תגיע על ידי העבודה שלך למצב שאותו כבר לא תוכל לסבול. וזה נקרא שאתה מתפרץ בתפילה.
אינך צריך לנסות להגיע אליה בצורה מלאכותית ולצעוק סתם. עליך להתרכז בעבודה שלך, והפנייה הזו תבוא בטבעיות, כמו שמגיע אליך הצמָא. הרי אינך חושב שבעוד זמן מה תרצה לשתות, אלא פשוט מגיע הזמן ואתה רוצה באופן טבעי. אם אתה לומד ומתקדם יחד עם הקבוצה, תגיע מתישהו למצב של צמא רוחני. אתה בהכרח תרצה זאת!
מדובר על פעולות מאוד מסוימות לפי חוקים קבועים ומוחלטים שמתפתחים בשרשרת מדויקת של סיבה ותוצאה. אתה מתקדם בהתאם לשורש הנשמה שלך, ממצבך ההתחלתי עד המצב של גמר התיקון, בקו מדויק, שכבר נמתח אליך מעולם אין סוף. בדיוק באותו הקו אתה חוזר. אתה יכול רק לזרז את קצב ההתפתחות.
על מנת לזרז את התנועה הזאת, עליך להשתתף בה בעצמך, להתארגן בקבוצה, להתחיל למשוך את האור באמצעות הלימוד שלך. אם ניתן לך הרצון הזה, תממש אותו! אתה רוצה להגיע מהר ככל האפשר למדרגה הבאה, אז תאר לעצמך, בצורה מלאכותית, כאילו אתה כבר נמצא בה. תמשוך אותה אליך, על מנת לעלות אליה מהר יותר.
בעצם, אנחנו בונים לעצמנו דמות כלשהי של המדרגה העליונה, של המצב הבא שלנו, שבו:
- אני קשור יותר לאחרים,
- האור ממלא את הקשר בינינו ומחבר אותנו.
לשם כך, עליי להתחבר לאחרים ככל שאני מסוגל במצבי הנוכחי, ולמשוך את האור שיחבר אותנו בעזרת הלימוד שלי. הרי הלימוד שלי הוא לימוד סוגי הקשר בינינו במדרגה הגבוהה יותר, בצורה המתוקנת יותר.
אני קורא על העולם הבא, על המצב הנפלא המתוקן, אני מושך משם את האור עליי, וגם אני בעצמי שואף לשם. זוהי פיזיקה פשוטה ביותר. אין כאן שום דבר מלאכותי ודמיוני. אך כאן פועל הרצון, ורצון הוא כוח. אם אני נמשך למצב כלשהו בכוחותיי, על ידי כך אני גורם לו להאיר עליי, להשפיע עליי לפי מידת ההשתוקקות שלי.
מתוך שיעור על מאמרו של הרב"ש, 15.02.2011
ידיעות קודמות בנושא:
אני משקר, ובצדק
כל האמת על האור המקיף
תבכי נשמה שלי
